ה"ת 52192-02-15 סלאימה נ' מדינת ישראל

ביום 23.2.15 הגיש המבקש בקשה דחופה לשחרור תפוס. הבקשה מתייחסת למשאית הנמצאת בבעלות המבקש ואשר נתפסה על ידי המשיבה בחשד כי המבקש ביצע באמצעותה עבירות של הסגת גבול, קשר לפשע, גניבה וכרייה בלתי חוקית.

ביום 24.2.15 הוריתי למשיבה להגיב לבקשה עד ליום 5.3.15. בתוך תיק בית המשפט מצוי אישור על משלוח ההחלטה בפקסימיליה למשיבה על ידי מזכירות בית המשפט.

המשיבה לא הגיבה לבקשה ועל כן, בהעדר התנגדות מטעמה הוריתי ביום 9.3.15 על החזרת המשאית לידי המבקש.

ביום 12.3.15 הגישה המשיבה בקשה לביטול ההחלטה וקביעת דיון. בבקשת המשיבה נטען, כי הבקשה והחלטת בית המשפט לא התקבלו אצל המשיבה, וכי נודע לה עליהן רק כשהתקבלה ההחלטה המורה על החזרת המשאית.

אף שבאותו שלב המשיבה כבר ידעה על החלטת בית המשפט להגיב לבקשה לגופו של עניין, נמנעה מלעשות כן, למעט התייחסות לקונית, לפיה המבקש חשוד בביצוע עבירות באמצעות המשאית ותפיסתה נועדה להבטיח את האפשרות לחלט את המשאית בתום ההליך. קבלת תגובה לגופו של עניין הצריכה החלטה שיפוטית נוספת שניתנה ביום 12.3.15, במסגרתה הוריתי על קיום דיון בבקשה ועל עיכוב ביצוע ההחלטה המורה על החזרת המשאית.

ביום 16.3.15 מסרה המשיבה תגובה מנומקת להתנגדותה להחזרת המשאית.

ביום 22.3.15 התקיים דיון בבקשה. במהלך הדיון התברר כי נציג המשיבה לא הביא עמו לדיון את מלוא חומר החקירה הנחוץ לצורך דיון בבקשה והנוגע לחשדות נגד המבקש. כך, ביתר פירוט, התברר כי הודעה שנגבתה ממעסיקו של המבקש לא נמצאת בחומר שהובא לבית המשפט. בתום הדיון הוריתי למשיבה להמציא את מלוא חומר החקירה הרלבנטי לעניין ובפרט את הודעתו של מעסיקו של המבקש וזאת עד ליום 23.3.15.