ה"ת 51668-09-16 גריקה נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה להשבת תפוסים שנתפסו ע"י המשיבה במסגרת תיק פל"א 165572/2016, ובכללם, עשרות כרטיסי אשראי, מחשבים, פנקסי המחאות, וסכומי כסף במזומן – 379,700 ₪ ו-19,600 דולר ארה"ב, וזאת במסגרת חיפוש שנערך על-פי צו שניתן על-ידי ביום 21.4.2016. בבקשת צו החיפוש צוין כי מתבקשת תפיסת "כרטיסי אשראי מזויפים וכל מסמך או כל חפץ הקשור בביצוע העבירה".

החיפוש נערך ביום 15.5.2016, והארכתי את תוקף החזקת המוצגים ב-180 יום בהחלטות מימים 13.6.2016 ו-13.7.2016, תוך שחייבתי את המשיבה להמציא החלטותיי למבקש בתוך 10 ימים.

יצוין, כי המשיב נחשד בביצוע עבירות בכרטיסי אשראי, לרבות עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן הונאה בכרטיס חיוב והחזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב (עבירות לפי סעיפים 17 ו-18 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986). המשיבה טוענת, כי בין כרטיסי האשראי שנתפסו בביתו של המבקש היו כרטיסים מגנטיים בצבע לבן ללא כיתוב, החשודים ככרטיסים מזויפים, ובנוסף נמצא תוכנת זיוף כרטיסי אשראי במחשב שנתפס אצלו.

המבקש טען בחקירתו הראשונה מיום 23.11.2016 (סומנה ב'), כי כל הכרטיסים שנתפסו הם שלו, וכן הודה בקיומה של "מכונת שכפול" כרטיסים שבה עשה שימוש. לטענתו, הוא שכפל את פרטי כרטיסי האשראי הקיימים שלו "כי הפס המגנטי נהרס" (שם, ש' 63). לטענתו, אף הכרטיסים הריקים שנתפסו נועדו לשכפול נתוני כרטיסיו שלו (שם, ש' 55). יצוין בהקשר לזיוף, כי על-סמך המסומן ב'1, שהנה חוות דעת של איש מחשבים מטעם חברת האשראי "כאל", ניתוח מחשבו של המבקש שנתפס מעלה כי "במחשב נעשו נסיונות בפסים מגנטים מזוייפים – מספר הכרטיס נשאר זהה אולם שאר הפס המגנטי שונה. בהיעדר הסבר סביר אחר – אין לי אלא להניח כי במחשב נעשה שימוש למטרות זיוף כרטיסי אשראי". חוקר המחשבים מטעם "כאל" שציין את הדברים, מסר הודעה במשטרה ברוח זו והיא סומנה 3.

אשר לכרטיסי האשראי טען המבקש בחקירתו, כי רוב הכרטיסים שייכים לבנק "צייס" האמריקני, אשר הוא מצוי עמו במחלוקת כספית. לטענתו, הבנק חייב לו כ-50,000 דולר, והוא עושה שימוש בכרטיסים בעסקאות מרובות אך בסכומים נמוכים כדי לבוא חשבון עם הבנק (המסומן ב', ש' 67). לשאלת החוקר מדוע לא הזמין כרטיסים חדשים מהבנק טען המבקש כי "כנראה אני במינוס והם לא יתנו לי ובכל אופן שאני בארץ הם בטוח לא ישלחו לי לפה עוד כרטיס" (שם, ש' 57). בחקירתו השנייה מיום 15.5.2016 טען המבקש, כי בשל המחלוקת עם בנק צ'ייס, הבין "שאני יוכל להוציא את הכסף שלי מהבנק בסכומים קטנים לאט לאט" (סומנה ג', ש' 47-48), ובסה"כ טען, כי הוציא מהבנק סך של 15,000 דולר (שם, ש' 56). המבקש ציין בחקירתו כי "יש לי כסף בבנק צ'ייס אבל הקפיאו את הכסף בגלל המחלוקת ביננו ואני לא יכול להשתמש בו" (שם, ש' 68-69).

אשר לסכומי המזומן שנתפסו בדירתו ציין המשיב כי מדובר בכסף שהעביר לו חמיו, אביה של אשתו, לצורך רכישת דירה, שלא יצאה אל הפועל, ובינתיים הכסף נשמר אצלו (שם, ש' 161-163). יצוין כי דברים אלו נאמרו לחוקר בעת התפיסה ותועדו במזכר (סומן 1), אך בה בעת, אשתו של המבקש טענה כי "אין לה מושג מהאיפה הכסף" (שם). בהודעת אשת המבקש מיום 15.5.2016, לאחר הדברים שמסרה לחוקר בעת החיפוש, טענה כי "זה הכסף של ההורים שלי... הם שלחו את הכסף לעצמם דרך העברה ומישהו משך את הכסף" (סומנה ד', ש' 45-49).

המבקש טוען כך:

• נפל פגם בצו החיפוש ניתן, שכן למרות שבית המשפט נתבקש לאשר תפיסת כרטיסי אשראי מזויפים וכל מסמך או חפץ הקשור בביצוע העבירה, בפועל לא ניתן היתר לתפוס דבר, שכן הצו שותק בעניין זה;

• חל שיהוי בביצוע צו החיפוש;