ה"ת 51620-01-16 אזברגה נ' משטרה ירוקה

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה להחזרת משאית מסוג וולבו, שנת ייצור 1996, הנושאת מספר רישוי 82-446-00 (להלן: המשאית) והשייכת למבקש. המשאית נתפסה על-ידי המשיבה ביום 5.12.15 מתוקף סמכותה על פי סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011 (להלן: חוק הגנת הסביבה) וסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: פקודת סדר הדין הפלילי או הפקודה). זאת בשל חשד לביצוע עבירות של לכלוך והשלכת פסולת, בניגוד להוראת סעיפים 2 ו-13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1994 (להלן: חוק שמירת הניקיון); מטרד לציבור והפרעה לעובד ציבור לפי סעיפים 215(א)(ב) ו-288א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וניהול עסק ללא רישיון.

2. אין חולק כי ביום 5.12.16 נתפסה המשאית, המשמשת את המבקש ואת אחיו לעבודתם בפינוי פסולת בניין. למחרת, ביום 6.12.15, זומן המבקש לחקירה בתחנת משטרת לוד, בחשד לעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים והפרעה לשוטר. במהלך חקירתו, הודה המבקש כי המשאית שייכת לו והינה בבעלותו. בנוסף, הודה הוא בהשלכת הפסולת שלא במקום המיועד לה. בתום חקירתו, שוחרר המבקש בתחנת המשטרה בהפקדה עצמית של 10,000 ₪, ואילו המשאית נותרה תפוסה. מכאן הבקשה שלפני.

3. המבקש טען בבקשתו כי המשאית משמשת אותו לעבודתו ולפרנסתו וכי תפיסתה גורמת לו הפסדים כספיים יומיומיים לא מבוטלים. נטען כי המבקש נאלץ לשכור משאית חלופית על מנת להמשיך ולהפעיל את עסקו ועל מנת שלא להפר חוזים עם לקוחות שהתחייב להם. המבקש הדגיש כי המשאית תפוסה למעלה מחודשיים, כי מיום חקירתו הוא לא נחקר בשנית וכי טרם הוגש כתב אישום. עוד הודגש כי המבקש נעדר עבר פלילי וכי זו לו הסתבכותו הראשונה בעבירות מסוג זה.

4. המשיבה מצדה התנגדה להחזרת התפוס. בתגובתה הכתובה עתרה המשיבה להמשיך ולהחזיק במשאית עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המבקש. השבת המשאית, כך נטען, תאפשר למבקש להמשיך לבצע עבירות דומות, לפגוע בביטחון הציבור ולגרום לנזקים סביבתיים אקולוגיים חוזרים, מבלי שהמשיבה תוכל למנוע זאת ממנו. המשיבה הפנתה להלכות בית המשפט העליון מהן עולה כי האינטרס הציבורי בעבירות נגד איכות הסביבה גובר על האינטרס הפרטי. עוד הודגש הנזק הרב והבלתי הפיך שנגרם לאיכות הסביבה במדינת ישראל כתוצאה מהפעילות העבריינית בה נחשד המבקש. על רקע זה נתבקש בית המשפט לקבוע נורמות ברורות להתנהגות, אשר יבהירו את הקונצנזוס החברתי כנגד עבירות סביבתיות ויבטאו ענישה מחמירה של עבריינים בסוג זה של עבירות.

   לגופו של עניין טענה המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות של השלכת פסולת ברשות הרבים ומטרד לציבור, בין היתר תמונות המראות בוודאות את שפיכת הפסולת בשטח מהמשאית התפוסה תוך הימלטות המשיב בנסיעה פרועה מהשטח, על אף הוראת הפקח לעצור. עוד נטען כי המבקש כבר נתפס בעבר בעבירה קודמת, בגינה ניתן לו דו"ח ברירת משפט. נטען כי מאחר שמדובר בעבירה שהמניע לביצועה הוא כלכלי, מן הראוי שתפיסת המשאית תישא אופי כלכלי כזה, אשר יהווה שיקול ממשי אם להמשיך ולעסוק בהובלות השלכות פסולת בניין ברשות הרבים באופן בלתי חוקי. המשיבה הפנתה לשורה ארוכה של החלטות, אשר נועדו לתמוך בעמדתה.