ה"ת 40273-08-15 רואי נ' מעמ' פתח תקווה

בפני בקשה להחזרת רכב מסוג מזדה מ"ר 7537457 שנת ייצור 2005 (להלן:  הרכב) שעוקל ונתפס ע"י המשיב (להלן: מע"מ) בגין חוב של החייב דביר טל (להלן: החייב), כאשר לטענת המבקש, הרכב שייך לו בלבד. המבקש הוא אחיה של אשת החייב.

טענות המבקש וראיותיו

א. הרכב רשום על שם המבקש מיום 8.6.14 – הוצג רשיון הרכב.

ב. המבקש הוא מי שרכש את הרכב מכספו – הוצג הסכם קניה מיום 8.6.14 ודף חשבון הבנק של המבקש מאותו שבוע, המראה משיכה של 20,000 במועד רכישת הרכב.

ג. החייב ואשתו פרודים. הוגש תצהיר אשת החייב, נוי נואית דביר, לפיו בני הזוג חיים בנפרד מחודש פברואר 2014 ונמצאים בהליכי גירושין. היא חזרה על גרסתה זו בבית המשפט. לדבריה, התגוררה אצל אביה רק לעתים רחוקות.

ד. החייב אינו מתגורר בכתובת אשתו, אלא שכר דירת חדר סמוכה ברח' אחווה 79 פ"ת – המבקש ואשת החייב העידו על כך, וצורף הסכם שכירות בין המשכיר בני שבתאי לחייב מיום 23.4.14 עד 31.3.15, והארכת הסכם השכירות מ-1.4.15 עד 31.7.15. לאחר מועד זה עבר, לדברי אשתו, להתגורר בהרצליה.

ד. המבקש מסר את הרכב לשימושה של אחותו, שהיא אם פרודה לשני ילדים קטנים, לנוכח מצוקתה הכלכלית וצרכי הטיפול בילדים, ועל כן נראה הרכב חונה בסמוך לביתה. למבקש יש רכב אחר מהעבודה והוא משתמש ברכב כשצריך אותו.

ה. ביטוח הרכב נרשם גם על שם החייב, כי הביטוח הועבר מרכב קודם שהיה לחייב ולאשתו והתקלקל. כשעשו את חידוש הביטוח לאחר סיום תקופתו, כבר לא נרשם הביטוח על שם החייב.

ו. אבי המבקש הוקלט על ידו בשיחה, שהושמעה בדיון, כשהוא אומר שמסר לעובדת מע"מ שהבת מתגוררת באחווה 81 והחייב באחווה 79.

טענות מע"מ וראיותיו

א. הרכב נראה חונה בשני ביקורים, ביום 10.8.15 ו-12.8.15, סמוך לרח' אחווה 81 שהיא כתובת בית החייב ואשתו. בביקור השני נתפס הרכב ועוקל. כתובת המבקש, ברח' אהרונסון, אינה בסמוך. על פי סעיף 5(2ב) לפקודת המסים (גביה), כאשר עוקל נכס מטלטל בחצרים שבהחזקת החייב, רואים אותם כנכסיו, ועליו הנטל להוכיח אחרת.

ב. עובדת מע"מ, הגב' גלנוי, ערכה תרשומת משיחה עם אבי המבקש, ביום 10.6.15, לאחר שהודבקה על דלת ביתו אזהרה על "ביצוע פעולה בכח", שמסר כי בתו מתגוררת אצלו בשל הסכסוך עם החייב, וכי החייב מתגורר ברח' אחווה 81, שלא כטענת המבקש ואחותו. כמו כן מסרה לה אשת החייב ביום 13.8.15 כי הרכב רשום על שם אחיה אך הוא נתן לה אותו לשימושה הקבוע.

ג. מאחר שהחייב ואשתו היו בהליכי כינוס נכסים (הוצגו מסמכים), נרכש הרכב עבורם ע"י המבקש, אך לא נרשם על שמם כדי שלא ייתפס ע"י הנושים. כידוע, רישום רכב במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי לעניין הבעלות ברכב.

ד. אין משקל להקלטה של האב ע"י בנו המבקש, כאשר לשניים אינטרס ברור ומשותף לסכל תפיסת הרכב, והאב לא התייצב להחקר על הסתירה בגרסאותיו.

ה. החייב יחד עם המבקש היה מבוטח ומוטב בפוליסת הביטוח של הרכב בחברת שומרה, מיום רכישתו ע"י המבקש ועד 31.5.15.

ו. גם אם הרכב נרכש עבור אשת החייב, הרי שמכח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג נשואים, הוא בבעלות משותפת של שני בני הזוג, בפרט כאשר חובו של החייב למע"מ נובע מעבודתו ולא מהוצאה אישית המנוגדת לאינטרסים של התא המשפחתי.