ה"ת 39305-02-17 עלוש נ' מדינת ישראל ואח'

1.זוהי בקשה להחזרת רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מ.ר. 70-828-51 (להלן - "הרכב"), שנתפס ע"י משטרת ישראל ביום 6.11.16.

2. המשטרה תפסה את הרכב בחשד שאביו של המבקש הסיע באמצעותו שוהים בלתי חוקיים, דבר שמאוחר יותר הוביל להגשת כתב אישום כנגד אבי המבקש.

3.ביום 26.2.2017 התקיים דיון בבקשה, במהלכו הבהיר ב"כ המשיבות כי תכלית התפיסה היא הבטחת חילוט הרכב במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגד אבי המבקש. ב"כ המשיבות טען ששוויו של הרכב עומד על 8,600 ש"ח לפי מחירון "לוי יצחק" (שהוצג במהלך הדיון). ב"כ המשיבות טען כי אין מקום לשחרר את הרכב, ולחילופין ניתן לשחררו בתנאים לרבות הפקדת ערבון בשיעור שבין 30% עד 50% מערך הרכב, איסור דיספוזיציה, הטלת עיקול לטובת המדינה וחיוב המבקש לערוך ביטוח מקיף כאשר המדינה היא מוטב על פי הפוליסה.

ב"כ המבקש טען ששוויו של הרכב הוא 6,000 ש"ח, וביקש לשחרר את הרכב בתנאי של רישום איסור העברת בעלות, ללא תנאי נוסף.

4.במסגרת בקשה להשבת תפוס, יש לבחון מספר סוגיות:

א.האם הייתה עילה לתפיסת הרכב.

ב.מהי תכלית התפיסה.

ג.האם קיימת "חלופת תפיסה" שאיננה כרוכה בהמשך תפיסת הרכב על ידי המשטרה, אשר תוכל להבטיח את תכלית התפיסה.

5.במקרה דנן לא התעוררה מחלוקת לגבי קיומה של עילת תפיסה.

אשר לתכלית התפיסה, הבהירו המשיבות כי התכלית היא לצורך הבטחת חילוט עתידי של הרכב. תפיסת חפץ לצורך הבטחת חילוטו בעתיד מבוססת בראש ובראשונה על האמור בסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). המשך תפיסתו של חפץ להבטחת חילוטו בעתיד, דורש קיומו של "פוטנציאל חילוט". במקרה דנן לא התעוררה מחלוקת גם ביחס לקיומו של פוטנציאל חילוט של הרכב.