ה"ת 35919-10-16 קיעאן נ' מדינת ישראל

מבוא

לפניי בקשה להחזרת רכב מסוג קאיה, מ.ר. 29-308-72.

מעיון בתיק החקירה עולה כי הרכב בבעלותו של המבקש, אשר מסרו לאביו, שנסע בו יחד עם בן משפחה נוסף. המבקש, אביו ובן המשפחה הנוסף, כולם תושבי חורה שבדרום, והשניים האחרונים נתפסו ברכב באזור דבוריה, בשעות הקטנות של ליל 28.9.16, כשהתעורר חשד לזיוף סימני רכב לצד חשד לקשירת קשר לפשע.

עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת.

טיעוני הצדדים

המבקש טען בבקשתו בכתב וכן בע"פ כי מאז שחרור החשודים לא בוצעו כל פעולות חקירה מולם ולא הוגש כתב אישום בעניינם. מכל מקום למבקש אין כל קשר לעבירות בהן חשודים אביו ובן משפחתו, ואין כל בסיס לבקשת חילוט מצד המדינה.

ב"כ המשיבה טען כי החקירה טרם הסתיימה, הפנה לממצאים שנמצאו ברכב ולתוכנו של תיק חקירה נוסף שהוגש לעיוני. עוד טען כי יכול ובסופו של יום יתבקש חילוט הרכב.

דיון והכרעה

עיינתי בתיקי החקירה שהוגשו לעיוני. הקשר בין שני התיקים אפשרי אם כי לא הוברר לעומקו. חומר החקירה בתיק הרלוונטי לענייננו, פל"א 423445/16, מקים את דרישות סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ"), לפיו: "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה", ללא תלות בזהות בעל הרכב ביחס לזהות החשודים בבצוע העבירות.

מבדיקת חומר החקירה עולה כי גם לאחר שחרור החשודים בוצעו פעולות חקירה בתיק, אם כי הפעולה האחרונה נערכה בחודש אוקטובר.

על מנת לאפשר למשטרה לסיים את החקירה טרם קבלת החלטה סופית, אני מורה על קיום דיון נוסף בבקשה ביום 29.1.17, שעה 09.00.