ה"ת 2277-05-15 דוגה ואח' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה מטעם המשיבה להארכת תוקף ההחזקה ברכוש תפוס עד ליום 1.11.15.

ההליכים שקדמו לבקשה

בחודש פברואר 2015 נעצרו המבקשים 1-2 לחקירה בחשד כי ביצעו, באמצעות המבקשת 3 ויחד עם אחרים, עבירות שעיקרן הסוואה והסתרה של כספים שמקורם בעבירות, ואשר התקבלו במסגרת עסקאות למכירת חשבוניות מס כוזבות. בהמשך נוסף חשד לפיו המבקשים קיבלו במרמה היתר לרישום במרשם נותני שירותי מטבע, בשל כך שבמסגרת הבקשה לרישום נמסרו פרטיה של המבקשת 4, ובעקיפין, של אשתו של המבקש 1, כמבקשת הרישיון, בעוד שבפועל בעל העסק היה המבקש 1 בעצמו.

במהלך חקירת המשטרה נתפסו נכסים שונים, ובהם כסף מזומן והמחאות, וכן הוטלו צווי הקפאה על חשבונות בנק, כלי רכב ונכסי נדל"ן של המבקשים.

ביום 3.5.15 עתרו המבקשים לשחרור הרכוש שנתפסו וביטול צווי הקפאת הרכוש.

ביום 4.6.15, ניתנה החלטתי בה קבעתי כי המשיבה תהא רשאית להמשיך ולהחזיק ברכוש שנתפס ביחס למבקשים 1 ,3 ו- 4 עד ליום 5.7.15, וזאת לאחר שמצאתי כי ישנה תשתית ראייתית מספקת למיוחס להם וכי קיימת אף עילה לתפיסת הרכוש.

אשר למבקש 2, קבעתי כי התשתית הראייתית אשר קיימת בעניינו אינה מספקת לצורך המשך החזקת הרכוש התפוס בכל הנוגע לפרשת הפצת החשבוניות הכוזבות, ואילו ביחס לפרשה שעניינה קבלה במרמה של היתר לרישום במרשם נותן שירותי המטבע, קבעתי כי העבירה אותה ניתן לייחס למבקש 2, היא עבירה לפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון תש"ס- 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), אשר הרשעה בה אינה מקימה עילת חילוט לפי סעיף 21 לאותו החוק. בהתאם הוריתי על שחרור התפוסים השייכים למבקש 2 כאמור באותה החלטה.