ה"ת 20183-11-15 אבו מחארב נ' מע"מ באר שבע ואח'

בפניי בקשה להחזרת תפוס - רכב מסוג טויוטה מ.ר. 7710863 [להלן: "הרכב" או "התפוס"].

הרכב נתפס ע"י המשיבה במסגרת מבצע אכיפה כנגד מסיעים פיראטיים אשר גובים כספים עבור הסעות ואינם מדווחים זאת לרשויות המס כנדרש. החשוד כמסיע בתיק הוא מר מוניר אבו מחארב שאיננו צד לבקשה דנן.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה סבורתני כי עולה ממנו חשד סביר, אשר די בו בשלב זה של החקירה, כדי לבסס עילת תפיסה לפי הפסד"פ לאור החשדות הנדונים, ישנה גם עילה לבקש חילוט הרכב היה ויוגש כתב אישום ובסופו של יום יורשע החשוד בעבירות המיוחסות לו, מדובר בתיק חקירה שמתעכב בבירור בעיקר לאור העובדה כי החשוד העיקרי מוניר אבו מחארב ומעורבים נוספים אשר נדרשת חקירתם אינם מתייצבים לחקירות חרף זימונם.

הבקשה הוגשה במהלך חודש נובמבר האחרון והובאה על פי תכנית העבודה בבית משפט זה בפני כב' השופט ד"ר ליבדרו. ביום 15.12.15 התקיים דיון בפני כב' השופט ליבדרו במהלכו העיר בית המשפט לב"כ המבקש כי בעניין הרכב התקיימו מספר דיונים בפני במסגרת ה"ת 42257-05-15, בית המשפט הציע לב"כ המבקש להגיש בקשה חדשה שתפרט את השתלשלות ההליכים בעניינו של הרכב התפוס, אך הצעה זו של בית המשפט נדחתה. בסופו של יום הועברה הבקשה לדיון בפני וזאת מאחר ותיק החקירה והשתלשלות העניינים מוכרים לי בשל הדיון בהליך האחר (ה"ת 42257-05-15).

המבקש איננו הבעלים הרשום של הרכב [אשר רשום על שמו של מר פאדי אלעלאוין] והרכב לא נתפס ברשותו אלא בסמוך לביתו של מי שנטען שהוא בן דודו, מר מוניר אבו מחארב, שהוא גם החשוד בביצוע עבירות עפ"י תיק החקירה. המבקש טען כי רכש את הרכב כדין אך לא היה סיפק בידו לבצע העברת בעלות.

במסגרת ה"ת 42257-05-15, טען מר וליד אבו מחארב כי הוא הבעלים של הרכב והציג לשם כך תצהיר שנערך במשרדו של בא כוחו [שהוא גם ב"כ המבקש בבקשה דנן] מטעם הבעלים הרשומים ומטעם מוניר אבו מחארב. מהתצהירים עולה לכאורה כי מדובר ברכב שהעברת הבעלות בו לא נרשמה במשרד הרישוי, וכי איננו בבעלותו או בחזקתו של מוניר אבו מחארב [החשוד]. על אף האמור, הבעלים הרשום איננו משיב לבקשה שמונחת בפניי היום ואף איננו משיב לבקשה ה"ת 42257-05-15, אף לא באופן פורמאלי, לא התייצב לדיונים, לא נחקר אודות תצהירו וכלל לא נשמע.

מוניר אבו מחארב, החשוד עפ"י תיק החקירה, אף הוא איננו משיב לבקשה המונחת בפניי היום אך נכח באולם והוא מסכים לבקשה.

ב"כ המשיבה טען כנגד אופן פתיחת הבקשה ואף טוען כי המבקש, הבעלים הרשום והחשוד, אינם מתייצבים לחקירות במשרדי מע"מ על אף שזומנו לעשות כן כדי לברר את עניין הבעלות.

ב"כ המבקש מצדו הצהיר כי נכח בחקירה עם המבקש במשרדי מע"מ – עניין שאיננו עולה מתיק החקירה.