ה"ת 1976-09-16 אלקיעאן נ' מדינת ישראל

ביום 30.8.16 הוגשה בקשה להחזרת תפוס, בצירוף עמדת המדינה ולפיה בהתאם להוראות ס' 12א(ד)(2) לחוק הכניסה לישראל, ומאחר שהמדינה הודיעה בכתב האישום על כוונתה לבקש לחלט את הרכב התפוס, המדינה מתנגדת להחזרת התפוס.

כפי הנראה, התכוונה המדינה לסעיף 12א(ד2) לחוק הכניסה לישראל.

ביום 5.9.16 הוריתי למדינה להודיע עד יום 8.9.16 "מדוע אין לפעול במקרה זה בהתאם להלכה הפסוקה ולקבוע תנאים לשחרור התפוס". כן הוריתי לב"כ המבקש להמציא אסמכתא לשווי הרכב.

ביום 8.9.16 הודיעה המדינה, כי היא מתנגדת להחזרת התפוס מאחר שהמבקש נכנס למסגרת הנורמטיבית של סעיף 12(ד2) לחוק הכניסה לישראל. המדינה לא התייחסה בתגובתה לשאלת אפשרות שחרור התפוס בתנאים, כפי שהוריתי בהחלטתי.

ביום 8.9.16 ניתנה החלטתי בה נכתב, כי המבקש לא הגיש תגובתו כאמור בהחלטתי מיום 5.9.16 וכי המדינה לא התייחסה לשאלת אפשרות השחרור התפוס בתנאים. ניתנה ארכה לצדדים להגיש תגובות עד יום 15.9.16.

משלא הוגשה תגובה כלשהי מטעם מי מהצדדים ניתנה החלטה נוספת ביום 18.9.16 ולפיה אם לא תוגש תגובה או בקשה עד יום 22.9.16 תימחק הבקשה מחוסר מעש.

ביום 19.9.16 הוגשה תגובת המדינה בה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה. גם בתגובה זו אין כל התייחסות לשאלת אפשרות שחרור התפוס בתנאים בהתאם להלכה הנוהגת, כאמור בהחלטותיי הקודמות.

היום הוגשה בקשת המבקש לקביעת מועד דיון. לבקשה לא צורפה אסמכתא לשווי הרכב כאמור בהחלטתי מיום 5.9.16 שאף מצוטטת בבקשה. עוד נאמר בבקשה, כי נסיונות ב"כ המבקש להגיע להסכמות עם המדינה בנוגע לשחרור התפוס לא זכו למענה.

לאור זאת אני קובעת כדלקמן: