ה.ש.נ.פ.ר בע"מ נ' עבודי

החלטה

בפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, על יסוד כתב תביעה שהוגש בסדר דין מקוצר.

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת את כשירות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר.

תקנה 202 (1) (א) לתקסד"א קובעת כלהלן:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,

הבאות –

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; "

בעניין זה נקבע בע"א 7/78 קמחי נ' איצקוביץ, כלהלן:

" הרשם אינו מנוע - ואוסיף ואומר שהוא חייב - לבדוק אם התביעה ממלאת על פניה אחרי הדרישות של תקנות 269 ו-270, גם אם הנתבע לא בקש רשות להתגונן. תביעה הלקויה מבחינה זו אינה עוברת אף את המפתן לקראת מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר. אין זה עניין בין התובע והנתבע אלא בין התובע ובית-המשפט או הרשם החייב לשמור על הדרישות שהתקנות קובעות לשם מתן פסק-דין בסדר דין מקוצר."

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת סיפקה לנתבע מוצרי טוטו במהלך שנת 2013 והנתבע צבר חוב בסך של 1,500 ₪. התביעה מתבססת על כרטסת לקוח של התובעת.

על מנת שראיה תהא כשירה להיות ראיה בכתב, כנדרש בתקנות, על  הראיה  לקשור באופן חד משמעי את הנתבע לאותה ראיה, כגון שהנתבע חתום על אותה ראיה, או שהוא אישר אותה בדרך אחרת.

ראיה שהיא מטעם התובעת בלבד, במקרה דנן, כרטסת לקוח של התובעת, כרטסת שאינה חתומה על ידי הנתבע, אין היא מהווה ראיה בכתב לחבותו של הנתבע.

משכך, אני קובעת כי אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

אני מורה על מחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר והעברתה לפסים של סדר דין מהיר.

התובעת תצרף לכתב התביעה בתוך 20 ימים מהיום את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנות 214 ג ו214 ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

הנתבע יגיש כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך 30 ימים לאחר מסירת המסמכים לעיל לידיו.

מאחר וההחלטה לא הצריכה תגובת הנתבע, איני פוסקת צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.