ה"פ 8669-08-12 בגדדי שבילי נ' פלד ואח'

 פסק דין זה ניתן על יסוד פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 19.7.15 (להלן: "פסה"ד בערעור"), ובהשלמה לפסק הדין מיום 27.3.14 (להלן: "פסה"ד"). בין המבקשת לבין המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") נתגלעו מחלוקות באשר לזכות החזקה במתחם בשטח של כ- 2.6 דונם ברחוב הירקון 5א בתל-אביב, מתחם הכולל שתי חלקות (חלקה 85 וחלקה 95; להלן: "המתחם") כאשר שתיהן מתגוררות באחד המבנים במתחם, זה שבחלקה 85 (חלקה 85 תכונה להלן: "החלקה"), החלקה הצפונית מבין שתי החלקות במתחם. המשיבה 2, עיריית תל אביב, הינה למעשה משיבה פורמאלית שכן לא מתבקש כל סעד בעניינה.

בפסה"ד (ובהחלטה שקדמה לו מיום 30.12.13) נקבע שלמשיבה הזכות להוסיף ולהחזיק בדירה בה היא מתגוררת בחלקה ובדרך גישה לדירתה, בעוד למבקשת הזכות הבלעדית להחזיק בכל יתר המתחם.

בפסה"ד בערעור נקבע כי למשיבה הזכות להחזיק ברבע מהחלקה ולפיכך יש לקבוע ולסמן את החלק היחסי של החלקה בו נשמרה זכות זו למשיבה. בירור התביעה הוחזר לערכאה זו כדי לבחון אם השטח הכולל שהוקצה למשיבה מגיע כדי רבע מכלל שטח החלקה וככל שיתברר שלא כן - כדי לאפשר למשיבה ולמבקשת לסמן בתשריט את השטח שיתווסף לשטח בו תחזיק המשיבה כך שסך השטח שתחזיק יגיע לרבע משטח החלקה.

לאחר שניתנה לצדדים האפשרות להתייחס למחלוקת זו, כולל בהגשת תשריטים, ולאחר ביקור שנערך במתחם ביום 22.11.15, ניתן להכריע במחלוקות אלו ומכאן פסק דין משלים זה.

בהחלטה מיום 20.7.15 ניתנה למשיבה ארכה להגשת תשריט, ולמבקשת ארכה להגשת תשריט בתגובה. ביום 16.9.15 הגישה המשיבה הודעה אליה צורף תשריט מטעמה; וביום 22.10.15 הגישה המבקשת הודעה אליה צורף תשריט מטעמה.

דיון במחלוקות נקבע ליום 29.10.15 ובסיומו נקבע שיתקיים ביקור במתחם. ביקור זה התקיים ביום 22.11.15.

במהלך הביקור ניתן היה להתרשם ממבנה המתחם והחלקה. הכניסה העיקרית לחלקה הינה מרחוב הירקון, כאשר מכיוון זה כניסה רחבה לרכבים וכניסה נוספת, נפרדת, להולכי רגל. בחזית זו ובנוסף למעברים הללו גם חצר רחבה הכוללת מבנה מזרקה במרכז, ופינת ישיבה מוצלת בדרום החלקה.

במרכז החלקה בית מגורים בן 2 קומות ("הבית") אשר למעשה מחולק לשניים עם קיר משותף. בצד הדרומי של הבית מחזיקה ומתגוררת המשיבה עם משפחתה. בכל יתר הבית, כולל הצד הצפוני והקומה השנייה, מחזיקה ומתגוררת המבקשת עם משפחתה. הן למשיבה והן למבקשת כניסה לבית מכיוון רחוב הירקון, הכניסה המזרחית לחלקה.

ממערב לבית חצר הכוללת רחבת בטון, כאשר הן למבקשת והן למשיבה 1 פתחי יציאה לכיוון רחבת הבטון.

בצד המערבי של החלקה ומעבר לרחבת הבטון, מבנה ישן והרוס שנראה חסר שימוש (להלן: "המבנה הנטוש"), ולדברי הצדדים שימש בעבר כמשרדים לעסק שפעל במתחם ולמגורי עובדים. הכניסה העיקרית למבנה הנטוש הינה באמצעות מרפסת רחבה הפונה לכיוון מזרח, לרחבת הבטון.

מעיון בתשריטים שהציגו הצדדים והטענות התומכות בהם, מתברר שאין מחלוקת על כך שכדי שהסך הכולל של השטח בו תחזיק המשיבה יגיע כדי רבע מחלקה 85, יש לצרף לדירתה גם חלק מחצר החלקה. המחלוקת בין הצדדים מתייחסת למיקום השטח שיתווסף, כאשר לפי עמדת המבקשת יש לצרף לשטח את החצר שבחזית בית המגורים בחלקה (שטח הכניסה המזרחי של החלקה מכיוון רחוב הירקון); בעוד לפי עמדת המשיבה יש לצרף לשטח שביל מעבר בצד המזרחי (שביל גישה מכיוון רחוב הירקון) וכן חלק מרחבת הבטון, החצר שבעורף בית המגורים (ממערב לבית המגורים, בשטח התחום בין בית המגורים ממזרח לו למבנה הנטוש ממערב לו). יש לציין כי כל צד הציג תשריט מטעמו ואין כל טענה למי מהצדדים שלפיה השטח הכולל המוצע להחזקת המשיבה באילו משני התשריטים לא מגיע לכדי רבע משטח החלקה או עולה על רבע.

במהלך ההתדיינות, ואף בסיור במקום שהתקיים, נעשו ניסיונות להביא את הצדדים לכדי הסכמה אך ללא הועיל. אין לפיכך מנוס מהכרעה זו.

לאחר התדיינות בת שנים רבות, כאשר מתברר שבין הצדדים איבה עמוקה עליה לא ניתן לגשר, וכאשר אפילו להסכמה על כיבוד פסקי הדין שניתנו לא השכילו הצדדים להגיע (ולראיה: בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישה המבקשת ביום 3.9.15), ברי הדבר שיש לקבוע חלוקה של החלקה באופן שיקטין ככל שניתן את החיכוך בין הצדדים.

הצעת החלוקה בתשריט המבקשת משרתת טוב יותר שאיפה זו. לפי תשריט המבקשת תחזיק המשיבה בנוסף לדירתה גם בשטח של 171 מ"ר הכולל את שביל הגישה לבית מרחוב הירקון. כך תוכל המשיבה לעשות שימוש בחצר שממזרח לבית (כשלמבקשת שביל מעבר הכרחי באותה חצר), בעוד המבקשת תוכל לעשות שימוש בחצר שממערב לבית. שימוש נפרד זה עשוי לצמצם את החיכוך בין הצדדים.