ה"פ 67563-07-17 רייבי נ' איפרגן

במסגרת הבקשה המונחת בפניי מתבקש בית-המשפט להורות על מתן צו מניעה כנגד המשיבה, האוסר עליה להיכנס לשטח הבית בו מחזיק המבקש במושב שיבולים, מס' 138, בשטח של 565 מ"ר (להלן: "הנכס"), וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי.

במסגרת הבקשה סוקר המבקש באריכות את המחלוקת הניטשת בינו לבין המשיבה ביחס לזכויות מי מהם בנכס מושא הבקשה, תוך שהוא מציין כי הצדדים נדרשו להליכים משפטיים שונים ביחס לנכס.

בכלל זאת צוין כי ביום 23.3.17 הגישה המשיבה תביעה דחופה לפינוי מושכר נגד המשיב ואחיו (ת.א. 52903-03-17), כמו גם תביעה נוספת למתן פסק-דין הצהרתי להכריז על בטלות ייפוי-הכוח הבלתי-חוזר שניתן לצורך העברת הזכויות בנכס על שם המבקש, ולמחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו בלשכת רישום מקרקעין (ת"א 52882-03-17).

בצד האמור ציין המבקש כי הוא עצמו הגיש תביעה נוספת נגד המשיבה לאכיפת הסכם מכר שנכרת לפי הנטען בינו לבין הנתבעת, והתביעה מתבררת בבית המשפט המחוזי במסגרת ת.א. 18228-07-17.

המבקש הוסיף וציין כי במסגרת ת.א. 52903-03-17, הסכים אחיו, העונה לשם נצח, להתפנות "מיחידת ההורים" שבה התגורר, וזאת לא יאוחר מיום 2.8.17.

חרף זאת, והגם שלדבריו אחיו צירף הסכמתו להתפנות "מהיחידה הקטנה" בנכס (סעיף 58 לבקשה), עותר המבקש למנוע מהמשיבה או מי מטעמה להיכנס להתגורר ביחידה זו, שכן "הצדדים מסוכסכים, והמשיבה ובני משפחתה מציקים ומטרידים את המבקש ובני משפחתו, עד כדי איומי רצח מטעם בנה של המשיבה על אשת המבקש והעלאת רחפנים לאוויר באופן תדיר" (שם, שם).

נוכח האמור, בהינתן שבין שני הצדדים ניטשת פלוגתא ביחס לזכויות בנכס מושא ההליך דנא, ובהתחשב בחשש כי המשיבה או מי מטעמה ינקטו הליכים שונים שיגרמו למבקש לעזוב את הבית שבו הוא מחזיק כיום, נטען כי ייגרם "נזק כבד ביותר" (סע' 1.3 לפרק בבקשה הקרוי "עמידה בתנאי הסף לקבלת צו מניעה זמני").

דיון

בפתח הדברים רואה אני להביע מורת רוח מכך שהמבקש לא פירט כי הסעדים המבוקשים במסגרת הפתיח לבקשה זו, זהים במדויק לסעדים הזמניים להם עתר בבקשתו מיום 19.7.17 במסגרת התביעה הנדונה בפני כב' השופטת אורית ליפשיץ בת"א 52903-03-17 (להלן: "התיק האחר"), והסעדים אף זהים במדויק לסעדים שנכללו מאוחר יותר, בבקשה הדחופה שהגיש לפני ימים אחדים לכב' בית המשפט המחוזי במסגרת ת.א. 18228-07-17.