ה"פ 66847-06-16 החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון בע"מ ואח' נ' לאסו דברים טובים בע"מ

בפני בקשה למתן צו מניעה, במעמד צד אחד ביחס לאיסור גביית תשלום כניסה לחופי הרחצה ניצנים וזיקים. לאחר שבחנתי את הבקשה אל מול ההוראות שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הגעתי למסקנות הבאות:

1. קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה, מאחר והמבקשות הראו לכאורה כי עומדת להן הזכות החוזית למנוע מהמשיבה לגבות תשלום כניסה לחופים. עוד עולה לכאורה כי גביית התשלום מנוגדת להוראות משרד הפנים.

2. הנזק שייגרם למבקשות אשר מייצגות את האינטרס הציבורי וחשופות לתביעות מהציבור, אם לא יינתן הסעד הזמני עולה הוא בהרבה על הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני. ועל כן מתקיימת גם דרישת תקנה 362 (ב) (4). במידה והצו גורם לנזק כלכלי למשיבה, נטען כי ממילא טרם שילמה הץחייבויותיה למבקשות ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשות.

4. הסעד הינו ראוי וצודק בנסיבות העניין, כאמור בתקנה 362 (ב) (2) , לאור כל האמור לעיל.

מכל הנימוקים הללו, הנני מורה כדלקמן:

1. הינני מורה בזאת למשיבה, להימנע, בעצמה או באמצעות אדם מטעמו, מלגבות דמי חנייה או כל תשלום אחר בגין חנייה או כניסה לחופי הרחצה ניצנים וזיקים.

2. צו זה לא ייכנס לתקפו אלא בכפוף לכך שמלכתחילה הומצא כתב התחייבות עצמית לפיצוי בגין כל נזק שייגרם על ידי העיקול, אם תיפסק התביעה או יפקע הצו מסיבה אחרת. היה ולא הופקדה התחייבות עצמית כאמור – פוקע הצו מאליו.

   4.בהתאם לתקנה 364 לתקנות, אני מורה כי תחילת תקפו של הצו תהא עם הפקדת ערבות צד ג' על סכום של 20,000 ₪, לטובת המשיב/ים (בכפוף להחלטת בית המשפט) וללא הגבלה בזמן.

   ניתן להמיר ערבות זו בערובה (היינו – ערבות בנקאית או מזומן).