ה"פ 6596-09-14 ביומי ואח' נ' מזרחי (ביומי)

מונחת לפני תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו שים, יורשיו של המנוח סאלח ביומי (להלן: "המנוח"), הינן בעלים של המחצית השניה של דירה הידועה כחלקה 38 בגוש 12553 ברחוב המגינים 44 חיפה (להלן: "הדירה").

המשיבה הייתה נשואה בעבר למנוח עד שהתגרשו בהליך שהתקיים בבית הדין השרעי. לאחר מות המנוח הזכויות בדירה כיום רשומות במחצית על שם המבקשים ומחצית על שם המשיבה.

המבקשים טוענים כי על פי הסכם הגירושין התחייבה המשיבה להעביר את הדירה על שם המנוח. לאור זאת מבוקש כי המחצית הרשומה על שם המשיבה תרשם לזכותם.

ביום 24.9.2014 הוריתי לבא כח המבקשים להודיע מדוע הוא סבור שהסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום. בא כח המבקשים הגיש תגובה היום אך לא כלל בה כל נימוק ענייני לנושא הסמכות.

סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד – 1984 קובע את סמכותו של בית משפט השלום. המדובר ברשימה סגורה ובמידה והמקרה הניצב לפני לא נופל לאחת החלופות המנויות באותו סעיף אין סמכות לבית משפט השלום לדון בתובענה.

סעיף 51(א)(3) לחוק קובע כי סמכות בית משפט שלום לדון בחזקה ושימוש במקרקעין "אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירות לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין". מאחר ומבוקש לאכוף הסכם המעביר בעלות, על פי הנטען, הרי מדובר בתביעה אחרת הנוגעת למקרקעין שאינה בסמכות בית משפט השלום.

ההלכה הפסוקה קבעה כי תביעה לאכיפת הסכם הנוגע להעברת בעלות מסורה לבית משפט המחוזי (ראה: ע"א 476/88 אשתר נ. נפתלי, פ"ד מה(2) 749).

לאור זאת הסמכות לכאורה אינה לבית משפט אלא מסורה לבית משפט המחוזי.

יחד עם זאת, "עניני משפחה" בהתאם לסעיף 1 לחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 אחת החלופות היא כדלקמן:

"תובענה אזרחית בן אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא."