- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ה"פ 63595-12-14 ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים עמותה רשומה (לשעבר וועד העדה המערבית נ' מדינת ישראל
|
ה"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
63595-12-14
7.7.2015 |
|
בפני השופט: סג"נ אהרן פרקש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת - המשיבה: 1.מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל) 2. מדינת ישראל – רשות התאגידים – מחלקת הקדשות עו"ד שרון אבני |
נתבעות : ארגון קהילות יהודי צפון אפריקה בירושלים עמותה רשומה (לשעבר וועד העדה המערבית) עו"ד ש' שמיר עו"ד מ' אוחנה |
| החלטה | |
לפניי בקשתן של הנתבעות – המבקשות (להלן: "המדינה" או "הנתבעת") לסלק על הסף את התובענה שהגישה התובעת - המשיבה (להלן: "התובעת") מחמת העדר עילה, שיהוי, או מכל נימוק אחר.
רקע עובדתי - התובענה
1.התובעת הגישה תובענה בדרך של המרצת פתיחה לקבוע את זכאותה לקבל פיצויים שמגיעים לה בגין הפקעת רכוש הנמצא ברח' חב"ד 23 בעיר העתיקה בירושלים, והידוע כגוש 24 חלקה 36, אשר היה רשום על שם אלעזר נחמני בספר 32 דף 101 וכן בספר 33 דף 108, שהועברו לספר המקרקעין הישראלי בירושלים לספר מס' 1015 דף 6741. נטען, כי הנכס כלל מבנה בן 4 קומות, ובו היו 10 חדרים ושתי חנויות (להלן: "הנכס").
2.על פי המפורט בכתב התביעה, אלעזר נחמני (להלן: "נחמני" או "המוריש") היה הבעלים הרשום של הנכס. נחמני נפטר ביום 27.11.1939 והותיר אחריו צוואה מיום 1.6.1939 (להלן: "הצוואה" - נספח ג' לתובענה), שלפיה ציווה כי הנכס יוקדש לאחר פטירתו לעדת היהודים המערבים בירושלים.
3.הצוואה קוימה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 18.3.1940 (נספח ד' לתובענה).
4.על פי הנטען, ביום 30.6.2013 אישר בית הדין הרבני בירושלים לענייני הקדשות הסכם שנעשה בין התובעת לבין אלינור קקון ביחס לנכס, וציווה לנהל משא ומתן למימוש הנכס ולקבלת הפיצויים המגיעים בגינו (נספח ה' לתובענה).
5.ביום 14.4.1968 הפקיעה המדינה את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים לצרכי שיקום וחידוש, ונטען, כי לא הודיעה לבעלים הרשום או לתובעת על ההפקעה ולא שילמה פיצויים עבור הפקעת הנכס.
6.ביום 17.1.2014 פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפצותה בגין ההפקעה, ורק כעבור כשלושה חודשים וחצי השיבה הנתבעת כי התובעת נדרשת להציג מסמכים נוספים, ואלה נמסרו לנתבעת. כן התבקשה להעביר חומר נוסף לאישור ועדת הבעלויות של המנהל לצורך התשלום, ואולם הנתבעת לא אישרה את קבלת הדרישה ולא השיבה, על אף פניות נוספות.
7.לטענת התובעת, אין הצדקה לעכב את ההכרה בזכותה לקבל פיצויים ולמנוע תשלום עבור הפקעת רכושה, ולפיכך הגישה תובענה זו להכריז עליה כמי שזכאית לקבל את הפיצויים עבור הפקעת הנכס, ולאחר מכן למנות שמאי שיקבע את סכום הפיצוי.
תשובת המדינה לתובענה
8.בראש תשובתה טוענת המדינה, כי נוכח העובדה שהנכס שהוקדש על פי צוואת המנוח הוא הקדש ציבורי, מבוקש צירופה של רשות התאגידים, מחלקת ההקדשות, שהיא הגורם במדינה האמון על הפיקוח על הקדשות הציבוריים, כמשיבה נוספת.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
