ה"פ 60518-01-15 פתאל נ' קל אוטו בע"מ

בפני בקשה להורות כי רכב מספר רישוי 5369671 (להלן: "הרכב") הינו בבעלות המבקש ולהורות למשיבות המחזיקות בו להשיבו לידיו. כן נתבקש להורות לאגף הרישוי במשרד התחבורה ולמשטרת ישראל לרשום את המבקש כבעל הרכב.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1.לטענת המבקש ביום 3.03.11 הוא רכש, באמצעות בנו, מר בני פתאל (להלן: "בני"), את הרכב מחברת סנטרל קאר יד ראשונה בע"מ שעיסוקה במכירת כלי רכב (להלן: "החברה"), ממגרשה עיר פתח-תקוה. יצוין כבר עתה כי בחלוף כחודשיים ממועד מכירת הרכב, החלה החברה בהליכי פירוק.

2.בין המבקש והחברה נחתם זיכרון דברים שהיווה למעשה הסכם למכירת הרכב (להלן: "זיכרון הדברים"). המבקש שילם לחברה את תמורת הרכב בסך של 100,000 ₪ וקיבל את הרכב לחזקתו מספר שבועות לאחר מכן. מדובר ברכב חדש שבמועד רכישתו טרם עלה על הכביש.

3.המבקש ציין כי נציג החברה ציין בפני בנו, בני, כי הרכב רשום ברישיון הרכב על שם משיבה 1 (להלן: "המשיבה"), ואולם זאת כנהוג במגרשים למכירת כלי רכב, שאין מעבירים את הבעלות הרשומה על שם בעל המגרש המחזיק בכלי רכב לתקופה קצרה עד למכירתם. לפי הנטען, בני שהכיר את הנוהג האמור, לא חשד כי החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה להעברת הבעלות על שם המבקש. לדבריו, במקרה זה מדובר היה ברכב "יד שנייה, אפס ק"מ" שבבעלות המשיבות, כחברות ליסינג המוכרות כלי רכב לצרכנים פרטיים בהנחה לעומת מחירם ברכישה מהיבואן.

4.המבקש הוסיף וטען כי בחלוף כשלושה חודשים, ביום 27.06.11, הוא גילה להפתעתו כי הרכב נלקח מחניית ביתו, כשבמקום החנייה נמצאו שברי זכוכית שהעידו על פריצה לרכב וגניבתו. למחרת היום, הוא הגיש תלונה במשטרה. חרף העובדה כי ביטח את הרכב, חברת הביטוח סירבה לשפותו על הגניבה. לדבריו, רק לאחרונה נודע לו כי המשיבות הן אלו שלקחו את הרכב מחניית הבית בגניבה, וזאת רק לאחר שהמשיבות הגישו בקשה במסגרת הליך אחר (אודותיו יפורט להלן) בה נתבקש להורות למשטרת ישראל ואגף הרישוי על הסרת ההערה הרשומה על הרכב כרכב גנוב.

5.לטענת המבקש, הוא עומד בתנאי תקנת השוק הקבועים בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר") ועל כן יש לקבוע כי חרף רישום הרכב על שם המשיבות, הוא שייך לו, לאחר שנרכש בתמורה ובתום לב ממי שעוסק במכירת כלי רכב ובמהלך העסקים הרגיל של עסקיו. את בקשתו תמך המבקש בתצהיר בנו, בני, שהוא זה שפעל בשמו בכל הנוגע לרכישת הרכב.

6.המשיבות הגישו תשובה לבקשה במסגרתה טענו כי בגין הרכב (ביחד עם כלי רכב אחרים) ניתן צו כינוס נכסים, ובמסגרת אותו הליך (תא"ק 53442-06-11 בבית משפט זה) אישר בית המשפט ביום 29.11.12 את בקשת כונס הנכסים להעברת הרכב לרשות המשיבות. לטענת המשיבות, בחלוף מספר שנים שעה שביקשו למכור את הרכב התברר להן כי ברישיון הרכב מצויה הערה כי הרכב גנוב ופנייתן למשטרה למחיקת ההערה נענתה בשלילה, וכאמור, הן פנו בעניין זה לבית המשפט.

7.המשיבות ציינו כי המבקש טען בבקשתו, כי רק בשלהי שנת 2014 ידע על לקיחת הרכב על ידי המשיבות, ואולם טענה זו נסתרת ממכתב עורך דינו של המבקש דאז, מיום 13.11.11 בו נטען בשם המבקש כי מי שנטל את רכבו הינן נציגי המשיבה וכי הרכב נמצא בחזקתה. בנסיבות אלו אין לתת אימון בטענות המבקש ובנו שתצהירו תמך בבקשה. זאת, לצד אי קיומם של תנאי תקנת השוק. כראייה הצביעו גם על השיהוי הניכר של שלוש שנים בהגשת הבקשה.