הראל ואח' נ' זמלר ואח' - פסקדין

בפניי המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו המבקשים להצהיר כי הם עמדו בכל תנאי הסכם השכירות שנחתם בינם לבין המשיבים ביום 2.10.12, וכי על המשיבים להשיב להם את הערבות הבנקאית שהופקדה על ידיהם בידי המשיבים.

המרצת הפתיחה הוגשה בעקבות פניית המשיבים לבנק למימוש הערבות הבנקאית, ויחד עם הגשתה הגישו המבקשים אף בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש הערבות הבנקאית עד להכרעה בהליך. ביום 28.9.16, משהובהר כי הבקשה למתן צו מניעה זמני וההחלטה בה נקבעו מועדים לתגובה ולדיון הומצאו למשיבים, ומשלא הוגשה כל תגובה מטעם המשיבים והם אף לא התייצבו לדיון, נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה זמני.

אין חולק, כי ביום 2.10.12 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות, במסגרתו הוסכם ביניהם כי הדירה ברח' זלמן שז"ר 28 בראשון לציון (להלן גם: "הדירה"), המצויה בבעלות המשיבים, תושכר למבקשים לתקופה של שנה, תוך שנקבעה תקופת אופציה לשלוש שנים נוספות, לחידוש מידי שנה.

דמי השכירות נקבעו בהסכם השכירות ל – 6,500 ₪ לחודש, אולם סוכם על הפחתת 1,500 ₪ לחודש, תמורת התקנת מזגן בדירה ע"י המבקשים (מן הסוג שנקבע בהסכם השכירות), כך שדמי השכירות בפועל, הועמדו על 5,000 ₪.

לטענת המבקשים, השנויה במחלוקת, הפחתת דמי השכירות ב – 1,500 ₪ בחודש נעשתה גם בהתחשב בשיפוץ שערכו המבקשים בדירה, במסגרתו השקיעו המבקשים לטענתם כספים רבים בשיפוץ חדרי האמבטיה, המטבח, ועוד. המשיבים, לעומת זאת, טענו, כי את השיפוץ ערכו המבקשים לצרכיהם בלבד, וכי הדירה – אשר אין חולק כי היתה דירה חדשה מקבלן שהמבקשים הם הראשונים שנכנסו לגור בה – נבנתה בסטנדרט מעולה ולא היה למשיבים כל רצון או צורך לשפצה.

אין חולק, כי תקופת האופציה חודשה מידי שנה וסה"כ לשלוש שנים נוספות שהסתיימו ביום 15.10.16, כאשר לכל אורך התקופה שילמו המבקשים דמי שכירות בגובה 5,000 ₪ לחודש, אותם מסרו למשיבים, בראשית כל שנה, בשיקים דחויים.

עוד אין חולק, כי בפועל שהו המבקשים בדירה חודש וחצי נוספים, עד לסוף שנת 2016, כאשר המשיבים טענו, כי המבקשים נשארו בדירה לתקופה זו כפולשים, מבלי שנחתם כל הסכם שכירות, ואולם מטעם המבקשים הוגש תצהירו של מר אלעד רוזנפרל (להלן: "אלעד"), בנה של המבקשת 2, לו צורפו הקלטות שיחות עם המשיב ותמלוליהן, ומהם עולה כי הישארותם של המבקשים בדירה עד לתום שנת 2016 היתה בהתאם לתנאים שסוכמו בע"פ בין המשיב לבין אלעד, הגם שלא נחתם הסכם בכתב המאריך את תקופת השכירות.

אין חולק, כי המבקשים שילמו את דמי השכירות עבור התקופה הנוספת, ואף אין כל טענה כי המבקשים לא שילמו איזה מן התשלומים הנוספים החלים עליהם, או כי לא פינו את הדירה כדבעי.