ה"פ 58968-07-14 בר ואח' נ' וועד כפר סירקין ואח'

בישיבת קדם המשפט מיום 6.10.14 הוריתי כי הצדדים יסכמו בכתב טיעוניהם בשאלה, אם יש לתובעים עילת תביעה כלשהי לגבי החלטת האספה הכללית של כפר סירקין בדבר חלוקת "כספי תנובה" ביחס של 50%-50% בין אגודת הכפר (המשיבה 1) לבין קבוצת חברי גדיש ויורשיהם (המשיבה 3).

בהמרצת הפתיחה (שהוריתי בהחלטה בפרוטוקול דנן על העברתה לפסים של תביעה בסדר דין רגיל) התבקש בית המשפט לתת פסק דין הצהרתי הקובע כי החלטת האספה הכללית של כפר סירקין מיום 1.5.14, לפיה מחצית מ"כספי תנובה" תישאר בידי אגודת כפר סירקין והמחצית הנותרת תעבור לקבוצת חברי גדיש, הינה בטלה.

טענות המבקשים ממוקדות בכך, שהוריהם ז"ל נמנו על קבוצת חברי גדיש, ששיווקו תוצרתם החקלאית לתנובה, ועל כן הם היו צריכים להיכלל ברשימת הזכאים ל"כספי תנובה", וכן היו זכאים לקבוע מי ייצג אותם באספה הכללית של הכפר, בה הופיע המשיב 2 בשם חברי גדיש, ולא היתה למשיב 2 או לכלל חברי המשיבה 3 כל זכות לוותר בשמם על מחצית הכספים.

המשיבים 1-3 בטיעוניהם הצביעו על כך שמלתחילה לא קבוצת חברי גדיש היא שהיתה זכאית לקבל את כספי תנובה אלא המשיבה 1, האגודה השיתופית כפר סירקין, שהיתה חברה בתנובה ואף ניהלה מאבק משפטי ממושך להוכחת זכאותה לכספי פדיון המניות. בהתאם לפסק הדין בבג"צ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם בנבו), זכאית אגודת כפר סירקין לקבלת מירב הכספים בגין פדיון מניות תנובה, שחולקו מכח החברות בתנובה: מתוך 8,944 מניות שחולקו, היו 8,931 מניות בגין חברות בתנובה, ורק 13 מניות בגין שיווק תוצרת חקלאית, אשר שוויין הכספי עומד על 2,622 ₪ בלבד, והן מגיעות לעשרות בעלי המשקים היצרניים, שהיו חברי גדיש, ויורשיהם.

לפיכך, החלטת האספה הכללית של כפר סירקין מיטיבה עם המבקשים, ככל שיצליחו להוכיח כי הם זכאים להיכלל ברשימת חברי גדיש ויורשיהם, באשר לפיה יהיו זכאים לחלק היחסי מתוך 50% של כספי תנובה, היינו הסך של כ-900,000 ₪, שהינו המחצית של כספי תנובה, יחולק בין כמה עשרות חברי גדיש ויורשיהם, כך שעסקינן בסכום גדול בהרבה מהסכום האפסי לו היו זכאים אלמלא ההחלטה.

יש ממש בטענה זו והמבקשים לא הצביעו על מסקנה נלמדת אחרת לעניין שיעור זכאותם.

מעבר לכך, אין למבקשים כל זכות לבטל החלטת אספה כללית שהתקבלה בפורום רחב של עשרות חברים. המבקשים כבר אינם חברי האגודה מאחר שמכרו את הנכס ואת זכות החברות באגודה, למשיבים 4-5, בשנת 2007 – הרבה לפני מועד האספה. משכך, לא היו זכאים מלכתחילה להצביע באספה הכללית, כחברי אגודה. מפרוטוקול האספה הכללית עולה, כי הובא בפני האספה הכללית כנתון, שקבוצת חברי גדיש ויורשיהם הסכימו להצעה של חלוקה בשיעור של 50%-50% בכספי תנובה, בינם לבין האגודה.

מכאן, שממילא עמדת קבוצת חברי גדיש הובאה בפני האספה הכללית כנתון מוגמר.

לפיכך, גם בהנחה – שטרם הוכחה – שהמבקשים היו זכאים להשתתף בהחלטות שהתקבלו בקבוצת חברי גדיש ויורשיהם בשאלת חלוקת הכספים, הרי שמדובר בקבוצה של עשרות אנשים שתמכו בהחלטה, כך שעמדת המבקשים, שלהם קול אחד בלבד, לכאן או לכאן, לא היתה מעלה או מורידה.