ה"פ 58943-06-14 ל' נ' ל' ואח'

הרקע ונימוקי הבקשה

1.מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: התקנות).

2. ביום 30.06.14 הגישה המבקשת בקשה לפסק דין הצהרתי כנגד המשיבים, להצהיר כי המיטלטלין שבביתה הם רכושה הבלעדי, ואינם רכוש ילדיה, ובמקביל, הגישה בקשה זו לפטור מאגרה.

3.הבקשה הוגשה על גבי טופס, ללא פירוט נוסף או הנמקה מיוחדת. בבקשה סומן כי המבקשת מקבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אולם התיעוד שצורף העלה כי הקצבה המשולמת למבקשת הינה קצבת נכות לפי חוק הביטוח הלאומי, וזאת מאחר שנקבעה לה דרגת אי כושר בשיעור של 100%.

4.ביום הגשת הבקשה, ניתנה החלטה להעבירה לתגובת המשיבים ולתגובת היועמ"ש.

המשיבים לא הגישו כל תגובה לבקשה, ותגובת היועמ"ש נתקבלה ביום 15.07.14, ובה נטען כי הבקשה חסרה אישור על היעדרה או קיומה של תוכנית חיסכון, חסרים תדפיסי חשבון בנק לחודשים פברואר ומרץ 2014, חסרים תדפיסי כרטיסי חיוב, אין פירוט בתצהיר של ההוצאות החודשיות, ולא ניתן ללמוד על אלה מתוך תדפיסי חשבון הבנק שצורפו לבקשה.

5.ביום 17.07.14 נדרשה המבקשת להגיב להודעת היועמ"ש, וביום 07.09.14 הגישה תדפיס תנועות בחשבון העו"ש, ואישור המוסד לביטוח לאומי. בהחלטה מיום 15.09.14, עת הועברה הבקשה לטיפולי, ניתנה החלטה לפיה המבקשת תשלים ותצרף מסמכים בהתאם לאמור בתגובת המדינה, והתקבל חלק מהנדרש, ובימים 6.10.14 ו- 24.11.14 התקבלו מסמכים משלימים מהמבקשת.

דיון והכרעה

6.בפתח הדברים אציין כי מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה בלבד, תוך אפשרות לשלם את יתרת האגרה בתשלומים, לנוחות המבקשת, וזאת כפי שיפורט להלן.

7.בהתאם להלכה הפסוקה, לנתבע בהליך המשפטי יש מעמד בבקשה לפטור מאגרה, והוא זכאי להגיש תגובתו בטרם ההכרעה בבקשה. במקרה דנן, המדינה הגישה תגובתה, והימנעות המשיבים מהגשת התייחסות כלשהי לבקשה מעידה כי אין להם עניין בהחלטה בנושא זה.

8.תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה. בהתאם לפסקה (ג) לתקנה זו, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בנטל להוכיח שני אלה: האחד, שאינו יכול לשלם את האגרה; ושני, כי ההליך מגלה עילה. לעניין יכולתו הכלכלית של המבקש את הפטור, נקבע כי עליו לפרוש בפני בית המשפט את כלל הנתונים העובדתיים ולמסור פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי לרבות של בני משפחתו הקרובים אליו ושהוא סמוך על שולחנם.

9.כפי שנפסק לא פעם, התקנה מאזנת את התכלית של התקנות בכלל, לניהול הליך תוך נשיאה בעלותה ובשירות הניתן על ידי בית המשפט, ומנגד מביא בגדר השיקולים את רצינות ההליך ואת הסיכוי שהנוקט בהליך המשפטי יזכה בדין, כך שלא יובאו לפתחו של בית המשפט הליכי סרק, שיגרמו להוצאות ונזקים לנתבעים.

10.היכולת הכלכלית: לכאורה, בהתאם לבקשה, גרה המבקשת עם בן זוגה, בלא שצורפה אסמכתא המעידה על הכנסותיו. חרף הודעת היועמ"ש והחלטת בית המשפט, לא צורף תצהיר מלא המפרט את ההוצאות החודשיות של המבקשת.

בדיקת הנתונים מעלה כי ההוצאה החודשית של המבקשת עבור שימוש בטלפון סלולרי (בסכום של כ-230 ₪ לחודש בהתאם לחיוב בהוראת הקבע - החשבוניות עצמן לא צורפו) ולשימוש בגז (בסך של כ- 350 ₪ לחודשיים) הינה גבוהה יחסית, בשים לב לעובדה כי בתצהיר לא ציינה המבקשת אם סמוכים על שולחנה בני משפחה נוספים. כמו כן, לא צויין בתצהיר, אם נעשו ניסיונות לגיוס כספים ממקורות אחרים, לרבות קרובי משפחה, שנענו בשלילה, ובשל כך לא אוכל לקבל את הבקשה במלואה.

בתדפיס הבנק אודות "שערוך יתרות" עולה כי למבקשת פיקדונות שקליים בסך של 1,870 ₪, שלא נזכרו בבקשתה הראשונית.

עם זאת, התרשמתי כי המבקשת, המתגוררת בדיור ציבורי ואינה כשירה לעבודה, תתקשה לשלם את האגרה המלאה, בין השאר בשים לב לעובדה כי אף אם תיענה בקשתה, לא יהיה בכך כדי להטיל חיוב על המשיבים בהחזר האגרה ששולמה.

11.עילת התביעה: מאחר שהמשיבים לא הגישו בשלב זה מסמכים או תגובות כלשהן, וטרם התקיים דיון בבקשה, לא ניתן לקבוע כי הבקשה אינה מגלה עילה.

סוף דבר

12.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המבקשת תשלם אגרה חלקית בסך של 400 ₪, ב- 4 תשלומים של 100 ₪ כל אחד, הראשון עד ליום 05.01.15 והאחרים עד לכל 5 לחודש לאחר מכן.