מילר נ' מלכוב

רקע

1.בנה של המשיבה, ארקדי מלכוב (להלן – "ארקדי") נטל הלוואה בסך 600,000 ₪ מהמבקש (לטענת המבקש, ההלוואה ניתנה על ידו ועל ידי שותפו, שלום גביזון, שביקש שלא להיות "צד פורמלי" בהתקשרות) (להלן – "ההלוואה")

המשיבה חתומה על הסכם ההלוואה כלווה (להלן – "הסכם ההלוואה").

להבטחת פירעון ההלוואה, נעשה שטר משכנתא לטובת המבקש על זכויותיה של המשיבה בדירת המגורים שלה ברחוב קורקידי 2 תל-אביב, חלקה 7215 בגוש 6693 ונרשמה משכנתא בהתאם בלשכת רישום המקרקעין (להלן – "שטר המשכנתא", "המשכנתא", "הדירה").

לאחר שההלוואה, על הריבית שנקבעה בה, לא נפרעה כסדרה פתח המבקש תיק בהוצאה לפועל למימוש המשכנתא, תיק הוצל"פ מס' 508615-17-14 ( להלן – "תיק ההוצל"פ").

המשיבה הגישה התנגדות בטענת "פרעתי".

במסגרת תיק ההוצל"פ הגיעו הצדדים ביום 26.3.2015 להסכם פשרה שהוגש לאישור רשמת ההוצאה לפועל (נספח 3 לתובענה, להלן – "הסכם הפשרה").

הצדדים חלוקים בשאלה, האם הסכם הפשרה קיבל תוקף של החלטה על ידי רשמת ההוצאה לפועל.

2.במסגרת הסכם הפשרה הושגו ההסכמות הבאות:

ההתנגדות בטענת "פרעתי" תידחה;

המשיבה רשאית להמשיך ולהתגורר בדירה שנה נוספת, עד יום 28.2.2016;

המשיבה תשלם למבקש דמי שכירות בשנה זו;

בתום שנה זו, הדירה תפונה ותימכר בהליכי כינוס, באמצעות בא-כוחו של המבקש בתיק ההוצל"פ, עו"ד מנשה ששון (להלן – "עו"ד ששון");

מתמורת מכירת הדירה ישלם כונס הנכסים סך של 180,000 ₪ ליצחק חדיף (להלן – "חדיף") לסילוק חוב כלפיו, שלהבטחת פירעונו נרשמה הערת אזהרה לטובתו על הדירה;

תביעה כספית בסך 225,000 ₪ שהגיש המבקש נגד המשיבה (ת.א. 59021-11-14) (להלן – "התביעה הכספית") תידחה.