ה"פ 57996-08-16 למבז נ' למבז ואח' - פסקדין

לפניי בקשה מטעם התובעת לפטור מאגרה (להלן: "בקשת הפטור").

ביום 29.8.16 הוגשה בקשת הפטור. הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות בסיסיות כנדרש, וזאת כפי שייפורט בהמשך.

בנסיבות מצאתי להכריע בבקשה, מבלי להעבירה לתגובת הנתבעים והמדינה, גם כדי לחסוך לתובעת הוצאות אפשריות.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן – "התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

המשיבים בבקשה

בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.05).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתאות

עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (רע"א 4014/10 מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 21.9.10);