ה"פ 577-07 מצפה ארסוף בע"מ-אצל חברת מגוון בע"מ ואח'' פלוני נ' יעקב ברסלב

1.בקשה מטעם המבקשת להורות על מחיקת ההליך, ללא צו להוצאות, וזאת לאור הסכם פשרה שגובש בינה לבין הנאמן של המשיבה 2, ואשר אושר על-ידי בית משפט של פש"ר (כב' השופט אורנשטיין כתוארו אז).

2.עו"ד מזרחי אשר צוין כי הוא מייצג את המשיב 1 (להלן: המשיב) הגיש הודעה ובקשה לבית המשפט, ובה ציין כי הוא מתנגד למתן החלטה ו/או פסק דין בעניין ביטול הפסיקתא מושא התובענה, או בעניין ביטול התביעה ללא צו להוצאות (כך במקור).

לטענתו, התובענה הוגשה על-ידי המשיב וניתן פסק דין, הקובע את זכויותיו במקרקעין, אשר נמכרו לאחר מתן פסק הדין, ויתרת הכספים שנותרה לאחר מכירת המקרקעין בכינוס נכסים, הועברה לעו"ד איתן ארז (להלן: הנאמן).

כך נטען, כי המבקשת פעלה משך שנים בכל המסגרות לבטל את פסק הדין, וכשהמשיב נאלץ להגיב ולהופיע לדיונים בכל הבקשות, וכשמדובר בהליכים רבים, ועל כן זכאי הוא להוצאות, מעת שהמבקשת עותרת למחיקת התובענה.

לשיטתו, קביעת בית משפט של פש"ר כי למשיב אין מעמד בנושא הזכויות בכספים, אינה מאיינת את זכותו לקבלת הוצאות על הטרחה שטרח בא-כוחו בקשר להליכים השונים, תוך הפניה להצהרתו של עו"ד מזרחי, אשר הסכים לביטול הפסיקתא בכפוף לתשלום הוצאות, וכי בית משפט של פש"ר בצדק לא דן בשאלת ההוצאות, הואיל ונושא זה אמור להתברר במסגרת ההליך התלוי ועומד.

עוד עתר המשיב בדבר מתן הוראות בכל הקשור לאופן תשלום ההוצאות שייפסקו.

3.המבקשת טוענת, כי מדובר למעשה בבקשה של עורך הדין, ולא הצד להליך, וכי לעורך הדין, דהיינו לעו"ד מזרחי אין כל מעמד ויריבות.

ככל שמדובר בבקשה בשמו של המשיב, הרי גם לו אין מעמד בהליך, וזאת לאור קביעת בית משפט של פש"ר, כי המשיב נטול מעמד כלשהו ביחסים שבין המבקשת למשיבה 2, באמצעות הנאמן.

אכן, המשיב ייצג את האינטרס של המשיבה 2, אולם עתה אינו מוסמך לקבל החלטות או להעלות טענות אשר מנוגדות לאינטרס ולרצון שלה, אשר מופקד בידיו של הנאמן.

יתר על כן, כפי שקבע בית המשפט של פש"ר, הפסיקתא היא בין המשיבה לבין המבקשת.

לא בכדי בדיונים בפני בית משפט זה, אישר המשיב עצמו כי אינו מוסמך לקבל החלטות, וכך גם עולה מדברי בא-כוחו, עו"ד מזרחי.

משכך, ברור שגם אינו יכול להתנגד להסדר פשרה או לבקשה שהוגשה מטעם המבקשת.

לעניין הימשכות ההליכים, הרי מדובר בטענה אשר נטענת בחוסר תום לב, הואיל והתנהלותו של המשיב, היא אשר גרמה לעיכוב ולסיבוך, וכשהפסיקתא ניתנה לאחר שהתובענה לא הומצאה למבקשת, וכשבית המשפט כבר בעת נתינת הפסיקתא, הבהיר והתייחס מפורשות לאפשרות של ביטולה.

יתר על כן, אם היה פועל המשיב כיאות, לא היו נדרשים הצדדים לכל אותם הליכים ממושכים.

לאור האמור, עותרת המבקשת לחייב את המשיב בהוצאות.