החלטה בבקשה לסעד זמני בעניין אי חידוש חוזה זיכיון ע"י מפעל הפיס

1. ב-26.3.15 הגיש המבקש, שהינו זכיין של מפעל הפיס מיוני 97', תובענה להצהיר שביטול הזיכיון נעשה שלא כדין והסכם הזיכיון שריר וקיים.

            מפעל הפיס אינו ממלא תפקיד ציבורי עפ"י דין. התפקיד הציבורי מוטל עליו מכוח הסכם, ולא מכוח הדין. ענייני זיכיונות לממכר מוצרי פיס נדונים בגדר המשפט הפרטי ובבתי המשפט האזרחיים. לא כל מישור בפעילות מפעל הפיס מצדיק החלת דיני המשפט הציבורי [ראו בג"צ 3237/12 שטרית נ' מפעל הפיס דינים עליון 2012 ( 111) 34 ].

            במסגרת התובענה הוגשה בקשה ליתן צו זמני האוסר על המשיב: לנתק את מכשירי ההגרלה שבתחנת המכירה של המבקש מהמסוף המרכזי של מפעל הפיס; לאסוף את ציוד מפעל הפיס מתחנת המכירה של המבקש. כמו כן עתר המבקש להורות למשיב להימנע מלממש את הערבות שנתן המבקש במסגרת אכיפת הפסקת הזיכיון. תכלית הבקשה היא למנוע ממפעל הפיס להפסיק את ההתקשרות עם המבקש.   

            הבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים ל-31.3.15, המצהירים נחקרו, נשמעו טיעוני הצדדים ועתה על ביהמ"ש ליתן את החלטתו.

2. חוזה הזיכיון של המבקש בתוקף עד 31.3.15 [ראו נספח 2 לתגובת מפעל הפיס], וביום הדיון אמור היה לפוג תוקפו.

            עפ"י סעיף 6.1 לחוזה, מעמד הזכיין הינו כבעל עסק עצמאי, ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין מפעל הפיס.  

            מפעל הפיס החליט שלא להאריך למבקש את הזיכיון ואף נתן ב-18.3.15 ,    כ-13 יום לפני תום הזיכיון, הודעה למבקש על ביטול הזיכיון החל מ- 1.4.15.

3. עפ"י חוזה הזיכיון והוראות משרד האוצר, יש איסור למכור כרטיסי הגרלה בהקפה .

            סעיף 3.2.5 לחוזה הזיכיון מורה : " הזכיין מתחייב ... לא למכור בהקפה".