ה"פ 54406-03-15 נציגות הבית המשותף ברח' שימקין 29 חיפה 529211625) ואח' נ' הלפרין - פסקדין

1.המבקשים הגישו בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, במסגרתה ביקשו לאכוף על המשיב לקיים את פסק דינה של כבוד המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה מיום 7.7.2014. הבקשה הוגשה תחילה בפני כבוד המפקחת, אולם בהחלטתה מיום 12.3.2015 העבירה כב' המפקחת את ההליך לבימ"ש זה, נוכח העדר סמכות עניינית שלה לדון בבקשה לפי פקודת בזיון.

2.אקדים ואזכיר, כי מטרת הליך לפי פקודת הבזיון הינו לקיים הליך מהיר ויעיל שיוביל לקיום צו בית המשפט. מדובר בהליך צופה פני עתיד ותכלית הקנס או המאסר היא לאכוף אדם לציות בעתיד לצו שניתן על-ידי בית המשפט בעבר. אין להידרש למנגנון האכיפה אם דבר ההפרה הושלם ואינו ניתן לתיקון. המטרה היא להביא לקיום הצו השיפוטי, וזו תוגשם רק אם יש בידי המבזה הכוח לתקן את ההפרה או לחזור בו ממנה (ראה רע"א 3888/04 שרבט נגד שרבט ואח', פ"ד נט(4) 49, בעמ' 60 וכן, ע"א 24/78 ויטקו כימיקלים בע"מ נגד סלמאן, פ"ד לג(3) 101, בעמ' 105)). הטכניקה של פקודת בזיון בית המשפט היא להביא לאכיפת פסק הדין בדרך של הטלת קנס או מאסר, אם יופר צו שניתן על ידי בית המשפט במסגרת הליך הבזיון. בשלב הראשון, על בית המשפט לקבוע האם היתה הפרה של צו שיפוטי. במדה ונמצא כי כך הדבר, מוציא בית המשפט צו לתיקון ההפרה ובו סנקציה עתידית, למקרה בו הפרת הצו לא תתוקן, בין אם על ידי מעשה ובין אם על ידי מחדל, לפי העניין (בש"פ 4445/01 גל נגד קצובשווילי ואח', פ"ד נו(1) 210). במקרים מיוחדים, ניתן אף להטיל סנקציה של קנס שתוקפו מיידי, אם כי יש לעשות שמוש מושכל וזהיר בסנקציה מיידית (ראה ע"פ 5177/03 מור נגד דנצינגר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184).

3.מן הכלל אל הפרט, המבקשים 2 ו - 3 והמשיב הינם שכנים בבית משותף ברח' שימקין 29 בחיפה. המבקשת מס' 1 הינה נציגות הבית המשותף והיא יוצגה בהליך זה, כמו גם בהליך שהתקיים בפני המפקחת, על ידי נציג ועד הבית בשם ערן סטאר. במסגרת ההליך בפני המפקחת נדונה תביעה של המבקשים, במסגרתה עתרו להורות למשיב לפנות מיטלטלין וחומרים מסוכנים אשר הוא מאחסן ברכוש המשותף, לחדול מלבצע עבודות בשטחים המשותפים, לחדול משימוש במים וחשמל ציבוריים לצרכיו הפרטיים, לנקות את השטחים המשותפים משאריות דבק וצבע שמרח על הריצפה ולחדול מעשיית שימוש ייחודי בתת חלקה מס' 1 (להלן: יחידה מס' 1). בנוסף, עתרה נציגות הבית המשותף לחייב את הנתבע בהוצאות דמי וועד בית בגין צריכת מים משותפת לשימושו הפרטי, בסכומים מסוימים.

כבוד המפקחת דנה בפסק דינה מיום 7.7.2014 באריכות בטענות הצדדים. בחלק האופרטיבי של פסק הדין קבעה כבוד המפקחת כדלקמן:

"סוף דבר -

2.הנתבע יעביר, בתוך 30 יום מהיום, את המפתחות ליחידה לידי נציגות הבית המשותף, וזאת לאחר שפינה משם את כל המיטלטלין שבבעלותו.

3.הנתבע יסלק, על חשבונו, בתוך שבוע ימים מהיום, מיטלטלין מכל סוג שהוא מהרכוש המשותף, לרבות, עצים, סירות, כלי עבודה וחומרים מסוגים שונים ויותר את השטחים המשותפים נקיים מכל מיטלטלין ונקיים מצבע ומדבק.

4.ניתן בזאת גם צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבע לבצע עבודות מכל סוג שהוא ברכוש המשותף, לרבות צביעה, הדבקה, ניסור, ריתוך וכל עבודה אחרת בכל שטח מהשטחים המשותפים של הבית.

5.ניתן בזאת צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבע לעשות שימוש בחשמל המשותף, למעט לצרכי הדלקת תאורת מדרגות ותאורת המחסן שלו במועד עשיית שימוש בהם.

6.ניתן בזאת צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבע לפתוח או לסגור את הברז הראשי של המים המשותפים, או לעשות שימוש במים מברזים או צינורות בשטחים המשותפים לכל סוג של שימוש כל עוד לא יהיה בידיו פרוטוקול אסיפה כללית הימנה אותו לנציגות הבית המשותף".

בנוסף, חויב המשיב לשלם לנציגות הבית המשותף סך של 6,900 ₪ בגין חובות דמי הוועד וכן, חויב המשיב בתשלום הוצאות משפט.

4.המשיב הגיש ערעור על פסק דינה של כבוד המפקחת ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה בהתאם להחלטה מיום 16.7.2014. ערעורו של המשיב נדחה בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעש"א 28672-07-14, אשר ניתן ביום 17.12.2014.

5.המבקשים טענו, כי המשיב מבזה ברגל גסה את כל הוראות פסק הדין. נטען, כי הוא עדיין מחזיק חזקה ייחודית ביחידה מס' 1, מחזיק במפתחות היחידה ונועל אותה מפני כל אדם אחר, הוא לא מסר ולא הציע למסור לנציגות את מפתחות היחידה, הוא מוסיף להחזיק ציוד או לבצע עבודות נרחבות בקומת הכניסה של הבית, מוסיף להשתמש לשם כך בחשמל המשותף ומחזיק ציוד בשטח המשותף של הבניין. נטען, כי כל פניותיהם למשיב על מנת שיכבד את פסק הדין לא זכו להתייחסות. בשולי הדברים ציינו המבקשים כי המשיב גם לא שילם דבר מן הסכומים שהושתו עליו במסגרת פסק הדין. המבקשים, עתרו אפוא, לאכוף על המשיב לפנות את יחידה מס' 1 ולמסור את מפתחותיה, לפנות את רחבת הכניסה ולהפסיק את העבודות בה, כמו גם הפסקת השימוש בחשמל המשותף. המבקשים צרפו בתמיכה לבקשתם את תצהירו של מר ערן סטאר.

6.בהתאם להחלטתי מיום 25.3.2015, ניתנה למשיב זכות להגיש תצהיר נגדי והצדדים זומנו לדיון בפני בבקשה. במסגרת תצהירו פרט המשיב את ההליכים השונים שהתנהלו בין הצדדים, לרבות הליך קובלנה פלילית (ק"ב 1004/06) שנוהל על ידו כנגד המבקשת מס' 2 בפני כב' השופט פלאח בבימ"ש השלום בחיפה. לטענתו, יחידה מס' 1 רשומה על שם המנוחים הורוביץ אשר מי מטעם עזבונם לא זומן לדון בפני המפקחת ופסק הדין של המפקחת אף אינו כולל הוראה להעברת עותק ממנו לבעלים הרשום של יחידה מס' 1.

בהמשך, פרט המשיב את הטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי במסגרת הערעור שהגיש על פסק דינה של המפקחת. לטענתו, הן המבקשים והן הוא, כמערער, ביקשו למעשה "לשמר" את פסק הדין של המפקחת וכי ערכאת הערעור בחנה בכובד ראש את נימוקי הצדדים ונענתה לבקשתם המשותפת ובד בבד יצקה תוכן ופרשנות לצווים שניתנו על ידי המפקחת.

באשר ליחידה מס' 1, טען המשיב כי מאחר ובפסק הדין בערעור נקבע כי יחידה מס' 1 רשומה על שם המנוחים הורוביץ, ומנגד נקבע כי עליו למסור את מפתח יחידה זו לכלל הדיירים, הרי שפסק דין מעין זה אינו בר ביצוע ומן הדין שלא יקוים. הוא טען, כי פסק הדין בטל מעצמו והוסיף כי אין אוכפים צו שיפוטי על דרך בזיון, מקום שהמבקשים בעצמם יכולים לבצע חלופית את העברת הבעלות בטאבו. עוד טען, כי פסק דינה של המפקחת ניתן בחוסר סמכות.

באשר לשימוש ברכוש המשותף, טען המשיב כי הצו שניתן על ידי המפקחת נוקב במפורש במונח "סירות". לטענתו, התמונות שהוצגו על ידי המבקשים בהליך מטעם המפקחת, אכן משקפות את השימוש ברכוש המשותף, זמנן עבר והן היו יפות אך לזמנן, אולם התנאים בשטח השתנו והעילה התבטלה. המשיב צרף לתצהירו תקליטור עם תמונות של הרכוש המשותף (מאחר ומטעם טכני לא ניתן היה לצפות בתמונות בתקליטור במהלך הדיון, ניתנה לו הזדמנות להגישן בנפרד, והוא אכן עשה זאת היום). לטענתו, בניית הסירה הסתיימה לפני שנים והיא מאוחסנת מאז בקישון וכך גם סירה נוספת שהיתה במקום. בנוסף, טען המשיב כי קיימים בשטח המשותף שולחנות שחורים שאף אחד אינו יודע של מי הם ומשום מה, הם לא נראים בתצלומים שצורפו לתצהירו של מר סטאר. עוד טען המשיב, כי המבקשים בעצמם פגעו ברכוש המשותף על ידי הצבת מזגנים החורגים מקו הבית לכיוון הרחוב, הכל חרף התנגדותו.