ה"פ 50770-05-15 שובלי נ' המרוה אגודה שיתופית להספקת מים במגדיאל בע"מ ואח' - פסקדין

1.תובענה שהגיש המבקש נגד המשיבה 1 לפיה יוצהר כי עליה לפדות את מניית המבקש אצלה בשוויה הריאלי בתוספת ריבית והצמדה חוקית כפי שיעורה הגבוה מעת לעת, וכי פקיעת חברותו אצלה תעשה ביום פדיון המניה. כן מתבקש סעד הצהרתי כנגד המשיבה 1,  להערכת שווי מניית המבקש והעברת מסמכים שונים לעיונו, הכל כמפורט בתובענתו.

2.מהיותה של מערכת יחסי הצדדים נובעת מתקנון האגודה השיתופית, אשר הוראותיו מחייבות הסדרת סכסוכים בהליך בוררות, נתבקשה עמדת הצדדים לעניין זה.

3. המבקש עותר להותיר את הדיון בתובענה בין כתלי בית המשפט. תמצית טיעוניו היא כי נושא המחלוקת הינו "סכסוכים חוקתיים" כהגדרתו, שיש בהם השלכות ציבוריות רחבות היקף, ובהן גוזלת האגודה את הון חבריה לכיסה הפרטי ללא קשר לניהולה העסקי ושכלל אינן משתייכות לתניית הבוררות שבין הצדדים. כן טוען המבקש כי טענות המשיבה "מעוררות שורה של בעיות משפטיות סבוכות" שאינן מהוות נושא להסכם הבוררות שבין הצדדים. עוד טוען המבקש, כי פנייתו לבית המשפט נובעת מהצורך לשמור על "טוהר ההליך השיפוטי וטוהר המידות", וכי הליך הבוררות במקרה דנן הינו "פגיעה אנושה במידת הצדק הדרושה", כאשר המשיבה 2 – ברית הפיקוח, הינה גוף אינטרסנטי גרידא המנסה להטיל עליו אימים באיומי מינוי בורר "מטעמה".

4. המשיבות חולקות על המבקש. תמצית טיעוניהן היא הכחשת טענותיו הנעדרות כל בסיס בעובדות ובדין כשלטענתן המדובר בתובענה שהתיישנה. לשאלת הבוררות טוענות המשיבות, כי הסכסוך אינו חוקתי ואין מניעה לדיון בו לפני בורר, הסכסוך הינו בין האגודה למבקש שהינו חבר לשעבר בה, והשאלות העולות בו פשוטות כשאין כל טענה ביחס לתקפותן וחוקיותן של הוראות תקנון האגודה העומדות לכאורה בסתירה לדין החל. השאלה העומדת לדיון הינה טענת המבקש לפיה זכאי הוא לפדיון "מנייתו" באגודה בערך ריאלי, בהתאם לתקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973, כלומר סכסוך כספי, הא ותו לא. לבסוף טוענות המשיבות כי אין יסוד לטענות לפיהן מהווה המשיבה 2 גוף אינטרסנטי ובכל מקרה, הסכסוך יובא לדיון לפני ברור שיתמנה לפי ברירת התובע ע"י המשיבה 2 או ע"י רשם האגודות השיתופיות.

5.בהחלטתי מיום 4.7.15 ניתנה למבקש זכות תשובה ואולם הוא לא ניצלה.

6.אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ומבלי להכנס לשאלת ההתיישנות הנטענת על ידי המשיבות, רואה אני עין בעין עמן את עמדתן, לפיה אין המדובר בשאלה משפטית סבוכה ומורכבת בעניינים חוקתיים, אלא בשאלה פשוטה יחסית הנוגעת לסכסוך כספי בין הצדדים לתיק.

7.המדובר בעתירה המבקש לפדות את המנייה שלו באגודה בשוויה הריאלי. יסוד טענתו נסמך על תקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 לפיה פדיון מניה יעשה בשוויה הריאלי. על עמדתו זו של המבקש חולקות המשיבות וטוענות כי עניינה של התקנה הוא באגודה יצרנית ובאגודה לשירותים, כשהמשיבה אינה מנויה בסוג אגודות זה. הגדרת האגודה וסיווגה נעשה על בסיס הנתונים הרשומים במסמכי תיק האגודה שאצל רשם האגודות השיתופיות, כשסמכות סיווג האגודה לכשעצמו יחודי לרשם האגודות.

שלא כטענת המבקש, לא זו בלבד שהמחלוקת האמורה פשוטה יחסית להכרעה ונסמכת על פרשנות פרטי האגודה והתקנות, אלא שהמדובר בנושא בעל ייחודיות מקצועית, אשר לא בכדי הובאה לפתחו של זה אשר לו הידע והמומחיות לחקור, לדון ולהכריע בעניין, כמו גם בעניינים נוספים הנוגעים למנגנונים השונים המתקיימים באגודות השיתופיות.

בהתקיים אם כן טריבונל מקצועי המוסמך להכריע בעניין, ואשר נתונים בידיו כלים שונים ויעילים לשם הכרעה, חלה על דורש ההכרעה חובת מיצוי הליכים בפני אותו טריבונל, במיוחד שעה שדלתות בית המשפט אינן נסגרות בפניו כפועל יוצא מכך, זאת לאור קיומה של זכות הערעור על החלטת הרשם בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, המבטיחה פיקוח שיפוטי.