ה"פ 5048-08-15 עואד נ' ליסקאר רם בע"מ

בפניי עתירה לסעד הצהרתי כדלהלן:

1. • להצהיר כי המבקש אינו חייב למשיבה סכום כלשהו בגין כתב ערבות שנערך במסגרת הסכם להשכרת רכב מאת המשיבה (פרטי השוכרת בסעיף 2 להלן).

   • לקבוע כי המשיבה אינה רשאית לנקוט בהליכים כנגד המבקש.

   • לצוות על סגירת תיק הוצל"פ מס' 02-03067-95-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ") שנפתח, בין היתר, נגד המבקש ולהורות על ביטול כל ההליכים ו/או ההגבלות שהוטלו על המבקש במסגרתו.

   • לקבוע כי החוב שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ סולק ושולם במלואו.

      

2. לטענת המבקש, לפני יותר מ- 20 שנים, חב' דר ס.ע חברה לבניין בע"מ (להלן: "דר ס.ע בע"מ") ניהלה סופר מרקט והתקשרה עם המשיבה בהסכם להשכרת רכב (טנדר). במעמד החתימה על ההסכם עם המשיבה, חתם אביו של המבקש על כתב ערבות להבטחת התשלומים עבור השכרת הרכב למשיבה. המבקש לא חתם כלל על כתב הערבות ולא הסכים לחתום על ערבות זו, כאשר אביו הוא זה אשר חתם במקומו וללא הסכמתו. במרוצת הימים נקלעה דר ס.ע בע"מ לקשיים כספיים ובשל כך נבצר ממנה להמשיך ולעמוד בתשלומים עבור הרכב ששכרה מהמשיבה. המשיבה פתחה את תיק ההוצל"פ נגד חברת דר ס.ע בע"מ (ונגד המבקש ואביו. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ זומן המבקש לחקירת יכולת ופירט בפני כב' רשם ההוצל"פ את טענותיו דלעיל, אך חרף זאת, הוטל עליו צו תשלומים חודשי. בהמשך בשנת 2007, אביו של המבקש הופטר מחובותיו לרבות החוב למשיבה נשוא תיק ההוצל"פ במסגרת הליך פשיטת רגל שהתנהל בבימ"ש המחוזי חיפה.

    

3. המבקש טוען כי אינו חייב מאומה למשיבה הן מאחר שלא ניתן לחייבו עפ"י כתב ערבות ללא חתימתו, והן מאחר והחוב נשוא תיק ההוצל"פ שולם למשיבה במלואו במסגרת הליך פשיטת רגל שנקט אביו.

    

4. המשיבה העלתה טענות מקדמיות בדבר התיישנות התביעה, שיהוי והשתק. נטען כי תיק ההוצל"פ נשוא המרצת הפתיחה נפתח לפני 21 שנים, ביום 2.2.1995 כנגד חב' דר ס.ע בע"מ וכנגד הערבים לה, ביניהם המבקש, אשר ערב באופן אישי לקיום כל התחייבויותיה של דר ס.ע בע"מ כלפי המשיבה. טענות המבקש הן טענות באשר לנסיבות חתימתו על גבי שטר החוב, ולפיכך מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הנו ביום בו חתם המבקש על מסירת האזהרה בתיק הוצל"פ, הוא יום 28.3.95. על כן התביעה התיישנה. לחלופין, המבקש השתהה בהגשת התביעה ו/או בהעלאת טענות בקשר עם שטר החוב שיהוי של ממש. שתיקתו המודעת של המבקש, פרק זמן כה ניכר של 21 שנים, יש בה כדי להעיד, כי המבקש ויתר על כל טענה כלפי המשיבה בנוגע לנסיבות חתימתו על שטר החוב. בהשתהותו הניכרת של המבקש יש כדי להעיד על קלישות טענותיו ועל חולשת תביעתו, שכן לו היה בטענותיו שמץ של אמת, היה ממהר ותובע בסמוך למועד החתימה על שטר החוב.