ה"פ 48199-02-15

לאחר עיון בבקשה , תגובה ותשובה לעניין הסמכות המקומית , וכאשר המשיבה 2 נמחקה עפ"י החלטה מיום 6.3.15, וכאשר עסקינן בבקשה לפס"ד הצהרתי לביטול הליכים בקשר לתשלום דו"ח חניה , המוכחש , משנת 2009, בעיר אילת, ונוכח הכלל הבסיסי שעל התובע ללכת אחרי הנתבע, והוראת סעיף 3 (א)(1) לתקנות סדר הדין, וכאשר בבקשה המקורית לא פורטה זיקה מתאימה לסמכותו המקומית של בית משפט זה, וכן טענות המבקש בעניין זה, בסעיף 3 להבהרותיו מיום 2.6.15 , אינן מקובלות עלי לגופן, שכן ס"ק (3) ו-(5) לתקנה 3 לתקנות סדר הדין, אליהם מפנה ,אינם ישימים בנסיבות כאן, כאשר מדובר בטענות לבטלות דו"ח שנעשה בתחום העיר אילת, ואין בנקיטת הליכי גביה מנהליים ודרישה לפיהם, ליצור זיקה מספקת המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה, שכן מקור הסכסוך והמחלוקת הוא הדו"ח הנטען בעיר אילת, ושמוכחש תוקפו.

ככלל, המקום לביצוע ההתחייבות המקורית, והמעשה או המחדל שבשלו באה התביעה ,הינם עבירת החניה שטוענים נגדה כאן, והתרחשה בעיר אילת, ולא מקום נקיטת הליכי הגביה.

נוכח האמור , וכאשר הסמכות המקומית לדון בעניין הינה לבימ"ש השלום באילת, אני מורה על העברת הדיון לבית המשפט השלום באילת.

לא ראיתי מקום לקבוע כטענת סף, שיפוי הכוח מטעם המשיבה פגום/בטל - עניין זה ניתן לברר במשפט ככל שיידרש.

למען הסר ספק, אין בהעברת הדיון כאמור לפגוע בטענות המשיבה לגופן , ובקשר להיעדר סמכות עניינית לגבי חלק מן הטענות. צו העיכוב הזמני שניתן בתיק יעמוד בעינו עד החלטה אחרת.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בעניין בסך 300 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק, ואולם תשלומם יעוכב עד למתן פס"ד סופי בתיק.

המזכירות תעביר את התיק לביהמ"ש השלום באילת.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.