ה"פ 47648-02-15 כהנוב נ' דרייזין ואח' - פסקדין

1.בקשה לסילוק התביעה על הסף שהועלתה על ידי המשיבים במהלך הדיון האחרון מבלי שקדמה לה בקשה. יחד עם זאת, מצאתי לדון בבקשה ואפשרתי לצדדים לאחר שהעלו את טענותיהם לפני להשלימן בכתב.

2.הבקשה מועלית כנגד תובענה שהוגשה בהמרצת פתיחה והוכתרה כ"תביעה דחופה לאכיפת הסכם משכון ומימושו בהתאם לסעיף 17 לחוק המשכון". בגדרי התובענה טען המבקש כי הוא הלווה למשיבים סך כולל של 1,000,000 $ בשני שלבים כאשר המשיבים חתמו על הסכמים לצורך משכון הנכס – בית ברחוב השמש 55 בקיסריה שככל הנראה היה באותה עת בשלבי בניה כשהזכויות בו נרכשו מאת חברה משכנת או קבלנית אך טרם נרשמו על שם המשיבים והרישום מתנהל בפנקסי החברה. על פי התובענה משכון הנכס נועד לשם הבטחת ההלוואה שנתקבלה מהמבקש ולטענתו הסכם המשכון והסכם ההלוואה מאפשרים לו להעמיד לפירעון מידי את הסכומים המובטחים, לפי שיקול דעתו הבלעדי אם הפרו המשיבים את ההסכם.

בשלב זה אין בדעתי להתעכב על פרטי ההסכמים השונים ואת השתלשלות העניינים הנטענת בתובענה, שכן אין זו רלבנטית לדיון שלנו כאן. יחד עם זאת, ובתמציתיות אציין כי בסופו של יום טוען המבקש כי בשל הפרת המשיבים את הסכם ההלוואה הוא זכאי לממש את המשכון, ולשם כך למנות כונס נכסים על הנכס לשם מכירתו.

3.המשיבים טוענים כי דין התביעה סילוק על הסף משום שאין חולק כי המשכון שנרשם אצל רשם המשכונות התייחס לגוש וחלקה אחרים ולא לאלה נשוא התובענה. כך אישר ב"כ המבקש במהלך הדיון מיום 29/4/15 (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 25). כך גם עלה מהתובענה עצמה.

אי לכך, הרי שלשיטת המשיבים התביעה אינה יכולה להידון כתביעה לאכיפת משכון על פי סעיף 17 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967. לדעתם, תביעה כזו מתאפשרת רק אם המשכון נרשם ללא טעויות על הזכויות במקרקעין הרלבנטיים. בא כוח המשיבים הפנה לפסיקה התומכת לשיטתו בבקשתו, לפיה קיימת חשיבות רבה לרישום נכון של המשכון, רישום שאמור להיות נכון ומדויק, הכולל זיהוי הנכס הממושכן בצורה שאינה מותירה ספק באשר רישום משכון אינו כלפי כולי עלמא, והמבחן שנקבע בפסיקה הינו יכולת זיהוי הנכס על ידי צד שלישי שהוא מחוץ למערכת היחסים של הצדדים. מאידך גיסא טוען המבקש בהמרצת הפתיחה כי המשיבים מנסים להיתפס לטעות סופר בהודעת המשכון אף שבשטר המשכון מופיעים הגוש והחלקה הנכונים וגם גוש וחלקה אחרים, אך העיקר הוא כי הפרטים הנכונים מופיעים שם.

המבקש מפנה לפסיקה שלשיטתו תומכת בעמדתו לפיה התביעה נוסחה כדבעי ואין להורות על סילוקה על הסף.

4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המשיבים להידחות. אכן, התביעה הוגשה כתביעה על פי סעיף 17 לחוק המשכון ומשכך נקודת המוצא על פיה כי נרשם משכון על הזכויות במקרקעין הרלבנטיים. אלא שכאמור אין מחלוקת כי לא נרשם משכון עם הפרטים הנכונים אצל רשם המשכונות, וזה שנרשם מתייחס למקרקעין אחרים.

משכך, התביעה אינה יכולה להידון כתביעה לאכיפת משכון שנרשם אלא אכיפת משכון שהיה אמור להירשם. במילים אחרות, בנסיבות דנן על המבקש להוכיח את כל העובדות המקימות זכות על פי טענתו לרישום משכון על הנכס כשם שעליו להוכיח כי המשיבים הפרו את ההסכמים שנערכו ביניהם, וכי בעקבות הפרה זו זכאי הוא לממש את המשכון כך שייפרע מהנכס עד גובה חובם הנטען של המשיבים.

בכך שונה תביעתו זו מתביעה לפיה אין חולק שנרשם משכון על הנכס והמחלוקת אם כן מצטמצמת לכדי שאלה אחת- האם זכאי המבקש לממש את המשכון על הנכס.

יחד עם זאת איני סבור כי תביעה על פי סעיף 17 לחוק המשכון תתאפשר אך במקרה ונרשם משכון. על כך למדים מלשון הסעיף אשר קובע כי מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם באותם מקרים המנויים בסעיפים קטנים 1-4 יכול שהמימוש יהיה בדרך אחרת, כך למשל על פי צו ראש ההוצאה לפועל כעולה מהוראת ס"ק (2) המורה : "במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל".