בקשת המבקשים להכיר בהמצאת המרצת הפתיחה למשרדו של עו"ד אסף אהרוני כהמצאה כדין למשיב 1.
רקע הבקשה הינו תובענה להצהרה לפיה המבקשים (ו/או הוריהם המנוחים) הינם בעלי הזכויות ו/או הרשאים להירשם כבעלי הזכויות בדירה ברח' סטפן וויז 26 ראשון לציון, אשר נרכשה על ידם עפ"י הסכם מכר מיום 12.2.79, ולהורות למשיבים לרושמה על שמם.
התובענה הומצאה למשרד עו"ד אסף אהרוני כמייצג המשיבים 1 ו-2, זאת לאחר שהודיע לב"כ המבקשים כי הוא מייצג את המשיבים לכל דבר ועניין (נספח 6 לבקשה – דוא"ל מיום 26.6.14), ומשלא צלחה המצאה לכתובתם הרשומה של המשיבים 1 ו-2 ואישור המסירה הוחזר לשולח בלא שבוצע.
תמצית טיעוני המבקשים היא, כי לא ניתן משך תקופה ארוכה לאתר את המשיב 1 שכן שוהה הוא באנגליה, ומאידך נמסר, הן על ידו בדוא"ל (מיום 12.5.14) והן על ידי עו"ד אהרוני כי האחרון מייצגו ויש להפנות כל עניין למשרדו. בנסיבות אלה טוענים המבקשים, נעשתה איפוא המצאת התובענה כדין למשיבים באמצעות עורך הדין, בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א, והפסקת הייצוג לאחר מכן, כשהוגש כתב התביעה מכוונת ומטרתה אך להכביד על ההליך.
עו"ד אהרוני בתגובתו טוען כי אינו מייצג את המשיבים ולא יצגם מאז שנת 2007, לא ניתנה לו כל הרשאה לייצגם והוא "מתנגד נחרצות" לאמור בבקשה. לצערי, לא מצא עו"ד אהרוני להתייחס בתגובתו להודעתו נושא נספח 6 שצויין לעיל (וכן להודעת המשיב 1), ולא ניתן להתעלם מהתמיהה באשר להתנהלות המתוארת בתגובתו, כמו גם להצטער על העדר שיתוף הפעולה המתבקש במצב רגיל בנושא מעין זה.
עם זאת , לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, לא אוכל להיעתר לה.
כידוע, מהותה של מערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו הנה מערכת יחסים של שליחות. אמנם קשר השליחות אינו מותנה בקיומו של ייפוי כוח בכתב דווקא ויחסי השליחות יכולים להיווצר גם בעל פה או בהתנהגות, כשיפוי הכח שבכתב הינו אך אמצעי להוכחתו [ראו סעיף 3(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965); דנ"פ 2192/00 דורון נוי נ' אהרון אמינוף ואח', פ"ד נד (2), 138, 142 (2000)].
המבקשים צודקים אף בטענתם כי תקנה 477 לתקסד"א מאפשרת המצאה במשרד פרקליטו של בעל דין במען אותו ציין על גבי כתבי בי- דין כהמצאה כדין.
עם זאת, תנאי יסוד להחלת התקנה הוא הוכחה שמשרד עוה"ד שבו בוצעה ההמצאה אכן מייצג את הנמען. חוששני, שזולת אותן שתי הודעות ותכתובות בין הצדדים, שאין בהן כדי ללמד באופן ברור על היקף יצוגם של המשיבים, לא הוכיחו התובעים כי עורך הדין אהרוני אכן הוסמך לייצגם בתיק דנן. לעניין זה יצויין, שעוה"ד מחה מיד עם המצאת כתבי בית הדין למשרדו, ועל כן לא ניתן אף להסתמך על מניעות הנובעת בהעדר מחאה מצד עוה"ד על המצאה שבוצעה למשרדו (בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה בע"מ, פ"ד נד(2) 840).
נושא המצאה לעו"ד בישראל עבור נתבע זר נדון גם בבש"א (מח' י-ם) 2327/06 )ת.א. 8279/06) ליב קוגן – לוקס נ' ליאון קוגן (2006) שם דחה כב' השופט זילברטל בקשה להכיר בהמצאה למשיב זר ע"י המצאה לעורך דין אשר נטען, כי ייצג את המשיב בנושאים הכלולים בתובענה. בהחלטתו היפנה כב' השופט זילברטל לפסק הדין ברע"א 1947/91 שטיין ואח' נ' כץ, פ"ד מה(4) 705, 708, שם פסק כב' השופט ש' לוין, כי המונח "עורך דין" בתקנה 477 לתקנות הוא "עורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינות".
בהחלטה בבש"א (מח' י-ם) 1007/06 (ת"א 5271/03) אטיאס ואח' נ' הרשות הפלסטינית ואח' (11.4.06) קבע כב' השופט אוקון, כי כאשר מוגש כתב תביעה "חדש" נגד נתבע, הוא אינו בחזקת מי שיש לו עורך דין לעניין אותה תביעה, גם אם בתביעה קודמת הוא יוצג על ידי עורך דין פלוני. בהחלטה זו הוסיף כב' השופט אוקון וציין, כדלהלן:
"קביעה זו מתיישבת עם תכלית ההוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, שאינה רק להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו, אלא גם להחיל עליו, באמצעות האקט הפורמלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט (רע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חב' לביטוח, פ"ד מב(4) 762, בעמ' 768-769)".
מהאמור לעיל עולה, כי נטיית הפסיקה היא שלא להרחיב יתר על המידה את מתחם העניינים שבגדרם ניתן יהיה להמציא כתב בי-דין לנתבע באמצעות עורך דין, במובן תקנה 477 לתקסד"א, כאשר אין מדובר במצב של ייצוג פורמלי על ידי אותו עורך דין, במיוחד כאשר ענייננו בנתבע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט. מגמה זו של צמצום מתבקשת אף נוכח אופייה של פעולת ההמצאה, ובעיקר מסירת הזמנה לדין שלא נועדה רק להודיע לנתבע על קיום ההליך נגדו, אלא גם להחיל עליו את סמכות השיפוט של בית המשפט.
בענייננו, לא זו בלבד שלא הוכח כי עורך הדין פועל בעת הגשת התביעה כעורך הדין של המשיבים (אלא לכל היותר קודם אותו מועד ואף זאת במסגרת תכתובות בין הצדדים בלבד) וכן לא הוצג יפוי כח תקף, אלא שעורך הדין אף מצהיר כי אינו מייצג את המשיבים.
בנסיבות אלה לא אוכל לקבוע ברמת ההוכחה הנדרשת, כי עורך הדין מייצג את המשיבים וממילא כי המצאת כתבי בי-דין למשרדו מהווה המצאה למשיבים כדין.
הבקשה נדחית איפוא. ב"כ המבקשים מוזמנת להודיע מבוקשה באשר לאופי המשך הטיפול בתיק.
ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.