ה"פ 45339-03-10 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ ואח' נ' בן דוד, הפ"ב 8510-09 בן אהרון נ' בן דוד יאיר

ביום 18.10.06 ניתן פסק בוררות בסכסוך שבין הצדדים על ידי בית הדין לממונות שעל-יד המועצה הדתית אזורית גוש עציון (להלן: "פסק הבוררות"). לבקשת המשיב, יאיר בן דוד, פסק הבוררות אושר ללא התנגדות בבית משפט זה ביום 17.10.07 (בה"פ 6234/07). לפניי שתי בקשות (ה"פ 8510/09; ה"פ 45339-03-10) לביטול אישור האמור של פסק הבוררות.

הבקשות לביטול אישור הפסק הוגשו רק כשנתיים לאחר אישורו:

ה"פ 8510/09 הוגשה על ידי ישראל בן אהרון (להלן: "המבקש" או "בן אהרון") נגד יאיר בן דוד (להלן: "המשיב" או "יאיר") – בה התבקש בית המשפט לבטל את אישור פסק הבוררות ולבטל את הפסק על פי עילת הביטול שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), מהטעם שפסק הבוררות הושג במרמה ונתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את ההכרעה.

ה"פ 45339-03-10 - המרצת פתיחה שהוגשה על ידי החברות גני עינב בע"מ (בפירוק) וגני נעלה בע"מ (בפירוק) (להלן גם: "החברות") וישראל בן אהרון (יחד יקראו להלן: "המבקשים") נגד יאיר, לביטול פסק הבוררות בטענה המרכזית כי החברות לא חתמו על הסכם בוררות עם יאיר ולא היו צד להליך הבוררות. בהמרצת הפתיחה מבוקשים סעדים הצהרתיים: להצהיר כי החברות לא חתמו על הסכם בוררות עם המשיב; כי החברות לא היו צד לבוררות בבית הדין לממונות וכי לא יוצגו בבוררות; להצהיר כי פסק הבוררות בטל במישור היחסים שבין החברות למשיב; וכי החברות אינן חייבות סכום או חיוב כלשהו למשיב מכוח פסק הבוררות.

רקע דיוני

במסגרת ה"פ 8510/09 התקיים דיון ביום 9.3.10 בפני כב' השופטת ר' שטרנברג-אליעז, בו נחקר המבקש; וביום 6.4.10 ניתן פסק דין בו נדחתה הבקשה שבהמרצת פתיחה האמורה, ללא המשך דיון לגוף התובענה. זאת, משום שב"כ המבקשים לא התייצב לדיון, בטענה כי אושפז בבית החולים, ולא מילא אחר החלטת בית המשפט להגיש אישור רפואי מתאים להיעדרותו. לאחר מכן הוגשה ה"פ 45339-03-10, בה קבעה מיד השופטת שטרנברג-אליעז, בהחלטה מיום 15.4.10, כי הואיל והתובענה בה"פ 8510/09 נדחתה לגופה, אין מקום להגיש בקשות נוספות הקשורות אל אותה תובענה.

על ההחלטות האמורות הגישו המבקשים בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 3522/10, 9417/10). בפסק דין מיום 6.3.12, התקבלו טענות המבקשים כי לא היה צידוק לדחות את התובענה המקורית רק משום היעדרותו של ב"כ המבקשים והעדר אישור מתאים. לפיכך בוטל פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 6.4.10 בה"פ 8510/09, ובהתאם, בוטלה גם ההחלטה מיום 15.4.10 בה"פ 45339-03-10, ונקבע כי התיקים יוחזרו לבית המשפט המחוזי לשם שמיעתם לגופם. לפיכך, דן מותב זה בתיקים אלו. התקיימו מספר דיונים לרבות 4 דיונים הוכחות, והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

בעקבות החזרת התיקים לבית המשפט להמשך ההתדיינות, המבקש עתר לצירוף שתי החברות להליך ה"פ 8510/09 ולצירוף גני עינב לה"פ 45339-03-10 (שם צורפה רק כמבקשת פורמאלית), ובהחלטתי מיום 13.12.12 צורפו החברות כצדדים להליכים. אם כן, החברות ובן אהרון נחשבים יחדיו כמבקשים בשתי התובענות.

יש לציין כי לאחר שניתן פסק הבורר, בשנת 2007 יאיר הגיש תביעה נ' בן אהרון לבית משפט השלום, שעניינה הרמת מסך החברות לצורך חיובו של בן אהרון בחיובם של החברות על פי פסק הבוררות (ת.א. 13962/07) (להלן: "ההליך בבימ"ש שלום"). בתחילה נדונה התביעה בפני השופט י' מילנוב. לאחר שהוגשו הסיכומים בתיק פרש השופט מילנוב לגמלאות, והטיפול בתיק הועבר לכב' השופטת ת' בר אשר-צבן, אשר דחתה את התביעה בפסק דין מיום 16.9.13. על פסק הדין הגיש המשיב ערעור לבית משפט זה (ע"א 2421-11-13); לבקשת המערער, ובהסכמת המשיב, הליך הערעור עוכב עד למתן פסק דין בתיקים שלפניי.

העובדות הרלוונטיות 

בשלהי שנות התשעים, הקים המבקש שתי החברות, גני נעלה בע"מ וגני עינב (בניה מעולה) בע"מ, לשם בניית יחידות דיור בישובים נעלה ועינב (להלן: "גני נעלה" ו"גני עינב" בהתאמה). בן אהרון, מהנדס וקבלן בניין, היה בעל מחצית המניות בכל אחת מהחברות. בעל יתרת המניות בגני נעלה היה אבנר קרונר, ואילו בעל מחצית המניות בגני עינב היה משה שמואל. היזם להקמת החברות היה יצחק מנדלסון (להלן: "מנדלסון" או "מנדי"), אך כיוון שבאותה העת היה חייב חובות רבים ומוגבל בחשבונו, הוא נמנע מלהירשם כבעל מניות. אין מחלוקת כי מנדלסון ניהל בפועל את שתי החברות, אך לא היה בעל זכות חתימה. בעלי זכות החתימה בגני עינב היו בן אהרון ושמואל (וזמן קצר לאחר מכן בן אהרון ובתו אסתר סמט), ובעלי זכות החתימה בנעלה היו בן אהרון ומשה זולוטוב (אח של קרונר) (גם בעניין זה חל שינוי במועד מאוחר יותר).