ה"פ 4506-10-16

המרצת הפתיחה הוגשה, בידי המבקשים, לאחר שהמשיבה 1, עיריית באר-שבע (להלן: "העירייה"), התקשרה, ביום 9.8.15, עם המשיבים 2-3 (להלן: "כהן"), בהסכם, לאחר הליכי מכרז, שלפיו העירייה מכרה לכהן את זכויותיה במגרש, שהוא חלק מחלקה XXXגוש (להלן ובהתאמה: "הסכם כהן" ו-"המגרש").

המבקשת 1 תבדל"א, יחד עם בעלה המנוח, אברהם גלר ז"ל, רכשה זכויות מהעירייה, במגרש, כאלה שהגדרתן המדויקת שנויה כעת במחלוקת, כפי שיובהר להלן, וזאת - לפי הסכם מכר מיום 8.1.73 (להלן: "הסכם גלר"). המשיבים 2-4, הם יורשיו של אברהם גלר המנוח (יחד עם המשיבה 1, שאף היא יורשת), אשר נפטר ביום 15.9.75. המבקשים כולם יכונו להלן: "גלר".

בהליך שלפני, ביקשו גלר להצהיר, כי הסכם כהן בטל, משום שהוא התיימר להעביר זכויות בכל המגרש, בהתעלם מחלקם בו, ולחלופין - להצהיר, שהעסקה אינה חלה על 197 מטר מתוך המגרש, המשקפים את היקף זכויותיהם בו. לפי ששטח המגרש הוא 2,854 מ"ר, התבקש, בנוסף, לצוות על העירייה, או לאפשר להם עצמם, לדאוג לרישום זכויות הבעלות על 197/2854 של המגרש על שמם.

כפי שהובהר והוצהר, למן הרגע הראשון, בידי המשיבים כולם, לא הייתה כל כוונה להתעלם מזכויות גלר, לעת כריתת הסכם כהן, וכמסתבר - כלל אין מחלוקת במישור זה. המחלוקת האמתית ממוקדת בהגדרתן של הזכויות שרכשו גלר בשעתו, ואופן רישומם, לעתיד לבוא, בלשכת רישום המקרקעין. בתמצית - המשיבים כהן גורסים, כי גלר רכשו שני תאים, שמספרם 1-2 במבנה-ביתן תעשיה, הנטוש כיום, ושהוקם על המגרש. לשיטה זו - מדובר בנכס מוגדר וספציפי, ששטחו הכולל 197 מ"ר, ושלעת ביצוע פרצלציה ורישום בית משותף של המבנה, שבו מצויים התאים, הנכס הזה ירשם כיחידה נפרדת בבית המשותף, על-שם גלר. לגרסת גלר, לעומת זאת, זכאים הם להירשם כבעלים של 197/2854 מכלל המגרש, ללא צורך בפרצלציה, וכאשר הזכויות אינן מיוחדות למיקום טופוגרפי מסוים במגרש, והן זכויות ב"מושע" המשתרעות על פני כל השטח.

העירייה מוכנה לפעול לביצוע כל אחת משתי צורות רישום הזכויות הבאות בחשבון. נכונה היא לפעול לביצוע פרצלציה וייחוד שני התאים האמורים כחלקת משנה שתירשם על שם גלר, ונכונה היא לפעול לרישום חלקם היחסי של גלר במגרש כזכויות במושע. העירייה תקבל על עצמה כל החלטה של בית המשפט.

טעמי עמידתם של כהן על אופן הרישום שהם טוענים לו, כמו גם גישתם הנחרצת של גלר, כי הרישום צריך להיעשות כשיטתם, נוגעים, וכך עלה מהדיון שהתקיים בהמ"פ ביום 8.12.16, מהתחזיות לגבי עתידו התכנוני של המגרש. מאחר שהרוכשים - כהן מתעתדים לקדם הליכים תכנוניים ולפתח את המגרש (ראה גם פסקה 24 בתגובה על הבקשה למתן צו מניעה זמני), רישום זכויות גלר במושע יכול להעניק להם מעמד ומעורבות, כצד הכרחי בהליכי תכנון ופיתוח עתידיים, בתור שותפים במקרקעין. למעמד כזה יש ערך כלכלי. כהן סבורים, כי אין לטענת גלר לנדון כל עיגון משפטי וענייני, וכי, כל חפצם הוא למנף את אותם 7% של זכויות במגרש לממדים לא מידתיים.

ביחס לעילת "העסקה הנוגדת" - ובכך אפתח - יש לקבוע, מעבר להסכמה הלא מסויגת, ולהצהרות שניתנו על-ידי כלל המשיבים, לכל אורך ההליך, שגם עיון בהסכם כהן, מעלה, שלא הייתה שום כוונה להתעלם מזכויות גלר.

במבוא להסכם הובהר, שהעירייה אינה בעלת הזכויות על מלוא המגרש, וכי יש חלקים השייכים לצדדים שלישיים, ובחוות הדעת השמאית, שצורפה למכרז, נקובה במפורט ובמפורש זכותם של גלר לבעלות על תאים 1-2 במבנה ה' ובשטח, כפי שצוין.

ברי, וכך עולה מהסכם כהן, ללא ספק, שהעירייה מכרה את זכויותיה שלה במגרש, ולא מעבר לכך, ואף לא התיימרה למכור יותר ממה שמצוי בבעלותה.

למען הסדר הטוב, ואף שאין זו עוד פלוגתא השנויה במחלוקת אמתית בהליך דנן, מוחלט, אפוא, שיש לדחות טענות המבקשים במישור זה, ואין כל מקום להצהרה על בטלות הסכם כהן או לסיוג וצמצום תחולתו, כפי הסעד החלופי שהתבקש בהמרצת הפתיחה לנדון.