ה"פ 44976-05-12 ז' ואח' נ' ברדס ואח' - פסקדין

המנוח מר ז' ז"ל והמנוח מר מ' ז"ל היו דיירים מוגנים במוסך, כל אחד מחצית.

מר מ' נפטר, ואלמנתו, המשיבה 2 הפכה לדיירת מוגנת.

המשיבה 2 רכשה את הנכס מעמידר, והפכה לבעלים של כל הנכס מחד, ולדיירת מוגנת במחציתו מאידך.

מר ז' ז"ל נפטר, ואלמנתו היא המשיבה 1 ניהלה הליכים עם המשיבה 2 הנוגעים לרבע מזכויות הדיירות המוגנת בנכס, וזאת, בהתבסס על ההנחה כי המבקשים, ילדיו הינם דיירים מוגנים ברבע נוסף, כיורשיו של המנוח, מר ז' ז"ל.

ביהמ"ש נתנו שני פסקי דין הנוגעים לזכויותיה של המשיבה 1 בנכס, והיא קיבלה פיצוי בגין זכויותיה כדיירת מוגנת ברבע הנכס.

כעת עותרים המבקשים להתיר תיקון כתב תביעה, כך שכתב התביעה יהפוך לכתב תביעה כספי, על מנת לקבל את חלקם בגין זכיות הדיירות המוגנת שלהם ברבע הנוסף בנכס.

אין חולק כי המבקשים לא היו צד להליכים הקודמים בין המשיבה 1 למשיבה 2.

אין חולק, כי המבקשים אינם טוענים לזכויות מוגנות ביותר מרבע מהנכס. כלומר, לעמדתם, ועל פי אמירות שצוטטו מפסקי הדין, מחצית הנכס, שהייתה שייכת בדיירות מוגנת למר ז' המנוח ז"ל הועברה מחצית לאלמנה, ומחצית לילדיו, היינו רבע מהנכס לכל אחד בדיירות מוגנת.

לאחר מתן פס"ד כספי הנוגע למימוש זכויותיה של המשיבה 1 בנכס המוגן, במובן זה שהאלמנה, המשיבה 1, עזבה את הנכס וקיבלה פיצוי בגין זכויותיה המוגנות, סבורים ילדי המנוח, המבקשים כי מגיעות להם זכויות בגין חלקם עזבון אביהם המנוח, היינו ברבע הנותר, הם עותרים להורות על תיקון התביעה לתביעה כספית.

בעניין זה, המבקשים פוסחים על שני הסעיפים, הם עותרים כנגד המשיבה 2 לקבלת רבע משווי זכויות הדיירות המוגנת, וביחס לכך טוענת המשיבה 2 כי אין להם כל עילה, הואיל ולא טענו, כל שהן לא הביאו כל אסמכתא לכך שהם היו דיירים מוגנים בנכס, מה גם שלא ניתן להעביר זכויות מוגנות בנכס לילדי ולאלמנה, שכן על פי הוראות חוק דייר מוגן ניתן להעביר את הזכויות או לילדי הדייר או לאלמנתו. המשיבה 2 טוענת, כי המבקשים אינם בבחינת דיירים מוגנים בהתאם להוראות החוק ולכן אין להם כל עילת תביעה כנגדה, ואינם מצביעים על עילה כזו.