ה"פ 44126-01-14 דהן נ' רשם המקרקעין חיפה ואח'

1.המבקשת, חנה דהן, הינה הבעלים הרשום של דירה הנמצאת ברח' בן-גוריון 449/8 בעכו. ביום 10.3.2010 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת המשיבה, הגב' נור נג'אר. ההערה נרשמה מכוחו של הסכם רכישה מיום 8.9.2009 ולפיו רכשה הגב' נור נג'אר את הדירה מבעליה הרשום, חנה דהן. המחלוקת בתיק זה מתמקדת בשאלת אמיתותו ותוקפו של הסכם הרכישה.

רקע

2.המבקשת, הגב' חנה דהן, הינה אישה מבוגרת מעל 83 שנים. ביום 20.1.2003 רכשה הגב' דהן דירה מחברת עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ. מדובר בדירה המצויה ברח' בן-גוריון 449/8 בעכו, והידועה כגוש 18057 חלקה 29 (להלן: הדירה) (הסכם הרכישה סומן נספח "א" לתצהיר ת/1). על הסכם הרכישה חתמה המבקשת בטביעת אצבע (להלן: הסכם עמידר).

3.במועד כלשהו, שלא הוברר בדיוק, עזבה המבקשת את עכו ועברה להתגורר בקרית אתא. בנה הצעיר, שמואל דהן (להלן: שמואל) התבקש על ידה לטפל בכל ענייני הדירה (עמ' 14 לעדות המבקשת). במסגרת זו הושכרה הדירה ובשלב כלשהו נותרה ריקה מדיירים.

4.לגרסת שמואל, התגלה לו בשנת 2009 כי המשיבה פלשה לדירה, החלה להתגורר בה ואף ביצעה בה עבודות שיפוץ (עמ' 16). לאחר שגילה זאת פנה למשיבה וביום 30.4.2009 נערך ונחתם הסכם בין שמואל למשיבה ולפיו הושכרה הדירה למשיבה לתקופה של 4 חודשים החל מיום 1.5.2009 (סומן נ/4). בהסכם נאמר כי "השוכרת ביצעה ללא ידיעת המשכיר שיפוץ בבית ולכן המשכיר לא השתתף בהוצאות השיפוץ, מאחר שזה לא נעשה באישורו".

על פי ההסכם התחייבה המשיבה לשלם דמי שכירות בסך של 1,200 ₪ מידי חודש. חשוב לציין כי בהסכם מופיע שמואל כמשכיר ואין זכר להיותה של המבקשת הבעלים של הדירה (הסכם זה יכונה להלן: הסכם השכירות הראשון).

5.בתום תקופת הסכם השכירות הראשון נערך ונחתם בין שמואל למשיבה הסכם שכירות נוסף (סומן נ/1) (להלן: הסכם השכירות השני). על פי הסכם השכירות השני השכיר שמואל למשיבה את הדירה לתקופה של שנה החל מיום 1.9.2009 ועד 31.8.2010. דמי השכירות נקבעו בסך של 1,700 ₪ לחודש.

6.לגרסת המשיבה, זמן קצר לאחר חתימת הסכם השכירות השני הושגה בינה לבין שמואל הסכמה לרכישת הדירה על ידה. ביום 8.9.2009 נערך ונחתם הסכם ולפיו רכשה את הדירה מהמבקשת תמורת סך של 150,000 ₪. לגרסתה שולם סך של 250,000 ₪ אולם לבקשת שמואל נרשם סכום מופחת (הסכם זה להלן: הסכם הרכישה). על הסכם הרכישה מופיע אישור של עו"ד איתן לפידות, לפיו הוא מאשר כי "הנ"ל חתמו בפניי על הסכם זה לאחר שהבינו את תוכנו". יצוין כי על ההסכם מופיעה חתימה בכתב יד הנחזית להיות חתימתה של המבקשת. המשיבה מבהירה כי הגיעה לחנותו של שמואל, שם פגשה את מי שהציג עצמו כעורך דין לפידות, וחתמה בפניו (עמ' 27-26). על ההסכם עליו חתמה הופיעה כבר חתימתה של המבקשת (עמ' 28 שורה 4). באותו מעמד חתמה גם על שטרי מכר. עוד סיפרה כי קיבלה מעורך הדין עותק של הסכם הרכישה וכן מסמכים לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (עמ' 28 שורה 18). את התמורה שילמה במזומן לשמואל. כפי שנראה, גרסה זו מוכחשת על ידי שמואל.

7.לגרסת שמואל הוא מעולם לא הגיע להסכמה עם המשיבה על מכירת הדירה ומעולם לא התרחש אירוע החתימה הנטען. לגרסתו הוא המתין לקבלת דמי השכירות מהמשיבה. בתום תקופת השכירות שנקבעה בהסכם השכירות השני, התברר לו כי המשיבה לא עזבה את הדירה. לפיכך פנה לעו"ד נויה דמתי על מנת שתפעל לפינוי הדירה ולגביית חוב דמי השכירות (עמ' 18). עו"ד דמתי שלחה למשיבה מכתבי התראה אך לא נענתה. לפיכך, כך לגרסתו, ביקשה ממנו להוציא נסח רישום על מנת שתוכל לפעול בהליך משפטי כנגד המשיבה (עמ' 18). בסוף שנת 2011 ניגש ללשכת רישום המקרקעין לקבל נסח רישום וגילה לראשונה, כך לגרסתו, כי לטובת המשיבה נרשמה הערת אזהרה (עמ' 19).

למרות גילוי זה, המתין שמואל עד לשנת 2013 עד שפנה לבאי כוחו הנוכחיים שהגישו את התובענה הנוכחית בדרך של המרצת פתיחה.