ה"פ 43734-11-14 דראושה נ' דיאב ואח' - פסקדין

1. עניינה של תובענה זו, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה ביום 20.11.14, בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו חלק מכספי פיצוי שקיבל המשיב 1 בהליך משפטי שבו היה מיוצג על ידי המבקש, ואשר עוקלו על ידי המשיב 2 (להלן – המוסד), שייכים למבקש כשכר טרחת עו"ד , ויש לבטל את העיקול על סכום זה.

2. על פי כתב התביעה, המבקש ייצג את המשיב 1 בתביעה בת.א. 47239-07-10, ובמסגרת הסדר פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 9.9.14, קיבל המשיב 1 כספי פיצוי בסכום של 63,000 ₪ (להלן – כספי הפיצוי).

3. הואיל והמשיב 1 חייב כספים למוסד , מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב -1972 (להלן – חוק המזונות) – פתח המוסד תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב 1, ובמסגרתו הוטל עיקול , ביום 22.4.13 , על כספי המשיב 1 המוחזקים בידי צד ג' עד לסכום של 384,000 ₪, שהוא גובה חובו למוסד (להלן – העיקול).

4. ביום 27.8.08 נחתם בין המבקש לבין המשיב 1 הסכם שכר טרחה , לפיו יהיה שכר טרחתו של המבקש בשיעור של 35% בתוספת מע"מ מכל סכום שייגבה, וכי המבקש יממן את כל ההוצאות המשפטיות (להלן – הסכם שכר הטרחה).

5. המבקש טוען , כי עם החתימה על הסכם שכר הטרחה בשנת 2008 המחה המשיב 1 את זכויותיו העתידיות לכספי הפיצוי, בגובה סכום שכר הטרחה, לטובת המבקש.

לפיכך, מאותו מועד כספי שכר הטרחה כבר אינם חלק מזכויותיו של המשיב 1 , במסגרת כספי הפיצוי , והעיקול אינו חל עליהם.

לטענת המבקש, אין זה מן הצדק כי שכר הטרחה יועבר לכיסוי חובותיו של המשיב 1 ולא יגיע לידי המבקש, לאחר שהמבקש השקיע עבודה משפטית רבה ביותר בייצוגו של המשיב 1.

6. לטענת המוסד, בחוק המזונות העניק המחוקק למוסד זכות סוברוגציה (תחלוף) לחזור למשיב 1 , החייב במזונות לגרושתו מכוח פסק דין למזונות, על מנת לגבות חזרה את גמלת המזונות ששילם המוסד למוטבת.

הואיל וזכותו של המוסד עדיפה על פני זכותו של המבקש – טוען המוסד כי אין למבקש כל עדיפות על פני המוסד לעניין חוב שכר הטרחה.