ה"פ 41986-01-14 שמחי ואח' נ' יונה ואח'

התובעים הגישו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתרו לפירוק שיתוף במקרקעין.

הנתבעים העלו במסגרת כתב התשובה טענה לחוסר סמכות עניינית. לטענתם, במקרה זה, הבקשה הינה לחלוקה לפי הסכם שיתוף ולפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי. עוד טענו כי התובענה איננה מתאימה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.

התובעים טוענים כי הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום. לטענתם, הם אינם מתבססים בתביעתם על קיומו של הסכם שיתוף אלא על היתר הבניה והוראות התב"ע.

בדיון שהתקיים בפני שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים.

בהתאם למפורט בתובענה, הצדדים הינם בעלי זכויות בחלקה אשר רשומות בלשכת רישום המקרקעין. הזכויות הינן ב"מושע".

המדובר בחלקה שעליה בנויים ארבעה קוטג'ים, אשר הצדדים הינם בעלי הזכויות בהם.

המבקשים טוענים, בין היתר, כי יש להורות על חלוקת הזכויות במקרקעין באופן שיוצמדו לקוטג'ים הקדמיים, השייכים להם, חניות בשטחים מסוימים באופן שהחניות לא יהיו "עוקבות". לשיטתם, לקוטג'ים האחוריים, של המשיבים, יוצמדו חניות בשטחים אחרים. זאת, לטענתם, בהתאם להיתרי הבניה ולתוכן הסכם השיתוף השני (סעיף 42 לתובענה).

המשיבים מצידם טוענים, כי בהתאם להסכמי המכר שעל פיהם רכשו את הקוטג'ים ובהתאם להסכם השיתוף והתשריט שצורפו להם, לקוטג'ים האחוריים יש להצמיד מקום חניה אחד לצד הבית והשני לפני הבית האחורי. לקוטג'ים הקדמיים יש להצמיד שתי חניות עוקבות לצידם.

קיימת, אם כן, בין הצדדים, מחלוקת קניינית לגבי זכויות במקרקעין. המבקשים טוענים לזכות לחלקים מסוימים של המקרקעין ואילו למשיבים טענות מצידם, לגבי אותם מקרקעין.