ה"פ 41654-08-14 כהן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - פסקדין

1.המבקש הגיש תובענה בהליך של המרצת פתיחה כנגד המשיב לסעד הצהרתי, כי חובו למשיב יועמד על קרן החוב בתוספת ריבית לפי תנאי ההלוואה המקורית. בהמרצה נטען בתמצית כדלקמן:

א.בשנת 2008 נטל המבקש הלוואה מהמשיב לסך של 120,000 ₪ לצורך הקמתם ותפעולם של מספר גני ילדים. ההלוואה נפרעה כסדרה באמצעות תשלומים חודשיים שנעו בין הסכומים 2,300 - 2,700 ₪.

ב.בהחלטת ממשלת ישראל מיום 27/8/12 נקבע חינוך חינם לילדים מגיל 3. כתוצאה מכך התרוקנו גני הילדים הפרטיים והמבקש ספג הפסדים כבדים.

ג.המבקש התקשה להמשיך ולשלם את החזרי ההלוואה והוא חדל מכך לחלוטין ביום 1/9/12. המשיב מצידו לא פנה אל המבקש בדרישות והחוב תפח.

ד.המבקש פנה אל המשיב בבקשה לשנות את תנאי ההלוואה ואת אופן פריסת התשלומים, אלא שהמשיב הסכים לפריסה שונה רק בכפוף להעלאה ניכרת של שיעור הריבית ולכך המבקש לא הסכים.

ה.המשיב החליט על דעת עצמו לצרף אל חוב ההלוואה אל חוב האשראי של המבקש, אף שלא חרג ממסגרת האשראי שלו.

ו.המשיב הגיש תביעה כספית כנגד המבקש במסגרת תא"ק 57896-05-13. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן, אך חזר בו ממנה על רקע מו"מ שהתנהל בין הצדדים, שלא צלח עקב דרישותיו הגבוהות של המשיב.

ז.המבקש טוען כי בהתנהלותו הפר המשיב את חובת האמון כלפיו.

2.לפניי בקשת המשיב לדחיית התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין והשתקי עילה ופלוגתא מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. בבקשה נטען בתמצית כך: