ג'יאן ואח' נ' רייטר ואח'

בפניי המרצת פתיחה במסגרתה מבוקש להורות על רישום המבקשים בפנקסי המקרקעין כבעלי זכויות הבעלות בקרקע המצויה בתל-אביב, בשטח של 168 מ"ר, והידועה כחלק מחלקה 78 בגוש 6136 (להלן: "זכויות המבקשים בקרקע" ו"הקרקע", בהתאמה), וזאת מכוח הסכם מכר שנחתם בתאריך 23.10.1960.

הרקע להליך דנן

במרכז ההליך עומד הסכם מכר מתאריך 23.10.1960, שנחתם בין המוכר, שלמה מערבי ז"ל (להלן: "המוכר המנוח") לבין הרוכש, מר עזיז אליאסי ז"ל (להלן: "הרוכש המנוח"). בהתאם להסכם המכר, נמכרו לרוכש המנוח זכויות הבעלות בשטח בגודל של 168 מ"ר מתוך הקרקע בתמורה לתשלום סכום של 2,200 לירות ישראליות (להלן: "הסכם המכר").

יצוין כבר כעת, כי המשיבים (שהם יורשי המוכר המנוח) אינם מתכחשים לזכויות המבקשים (שהם יורשי הרוכש המנוח) לרישום זכויותיהם מכוח הסכם המכר. אלא, שלטענת המשיבים, הבקשה הוגשה בטרם עת שכן טרם קמה זכותם של המבקשים להירשם כבעלים של זכויותיהם בקרקע. כמו כן, בפי חלק מהמשיבים (משיבים 1-3) טענה לפיה לא הוכח כי הרוכש המנוח עמד בהתחייבויותיו על פי הסכם המכר.

בחלוף השנים, ובתאריך 6.12.1993, נחתם כתב התחייבות בין הרוכש המנוח, באמצעות מיופה כוח מטעמו, המבקש מס' 5, לבין יורשי המוכר המנוח, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות שונות, הנוגעות לביצוע חלוקה ואיחוד של הקרקע – "פרצלציה" (להלן: "הליך איחוד וחלוקה"), עליהן אעמוד בהמשך (להלן: "כתב ההתחייבות").

כתב ההתחייבות מצורף כנספח ב' לבקשה ופרשנותו עומדת במרכז המחלוקת הנטושה בין הצדדים במסגרת ההליך שבפניי.

טענות הצדדים

תמצית טענות המבקשים

המבקשים פנו למשיבים פעמים רבות בדרישה שיחתמו על שטרי מכר לצורך רישום זכויות המבקשים בקרקע, בהתאם להתחייבות בהסכם המכר. ברם, ועל אף שנתקבלה הסכמתה של ב"כ המשיבים דאז, עו"ד מכנס, רישום זכויות המבקשים בקרקע לא בוצע. בהמשך, פנו המבקשים לעו"ד מערבי, המייצג את משיב 6 בהליך, והגם שהבטיח כי יקדם את הרישום, וחרף פניות רבות, לא נעשה דבר.

המבקשים טוענים, כי אי רישום זכויותיהם בקרקע עולה כדי הפרה יסודית של הסכם המכר ומסב להם הוצאות כבדות, בפרט נוכח העובדה שזכויותיהם בקרקע נמכרו בתאריך 11.1.2011 לצד ג' כלפיו הם מחויבים ברישום הזכויות בקרקע על שמו.