ה"פ 40130-10-16 ענדען נ' וואלף גרף - פסקדין

המבקש הגיש בקשה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתר לסעד הצהרתי, על בטלות פסק הבוררות, אשר ניתן על ידי בית דין צדק – שערי הלכה בתאריך כ"ג לחודש טבת, תשע"ב, המחייב את המבקש לשלם למשיב סכום כספי שגובהו איננו ברור.

המבקש טוען כי מלשון פסק הבוררות, עולה כי חלק מהסכום שולם, והוא פנה לבית הדין בבקשה להבהרה, אך הבהרה לא ניתנה.

כמו כן, טוען המבקש כי פנה ללשכת ההוצל"פ בטענת פרעתי, והצדדים הגיעו להסכמה, לפיה הליכי ההוצל"פ מעוכבים למשך חצי שנה, על מנת לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט בהליך מתאים.

המשיב הגיש תשובה להמרצת הפתיחה, וטען בסעיף 21 לתצהירו כי התשלומים שהמבקש הציג בבית הדין, בוצעו עוד לפני פסק הבוררות, וסך נוסף של 103 אלף ₪, שאליו המבקש הפנה, ניתן עבור מכירת הדירה בדימונה.

בדיון, טענו ב"כ הצדדים את טענותיהם, וב"כ המבקש הצהיר לפרוטוקול כי אין לו את התאריך בו שולם סכום של 103 אלף ₪, ועל כן, עולה כי אין בידי המבקש ראייה להוכחת טענתו כי יש להפחית את הסך של 103 אלף ₪, באשר המבקש לא הוכיח האם הסך הנ"ל שולם טרם מתן פסק דין או לאחריו.

תרופתו של המבקש בבקשה זו, הינה או על דרך של בקשה למתן הבהרה שתוגש לבית הדין שנתן את פסק הדין, או על דרך טענת "פרעתי" המוגשת בלשכת ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ, כפי שהמבקש אכן פעל.

לא צורפה לבקשת המבקש, ולא הוצגה בדיון כל בקשה שהוגשה בכתב לבית הדין הרבני להבהרת פסק הדין, וכן לא הוצגה כל החלטה של בית הדין בעניין בקשה להבהרה.

אין מקום לביטול פסק הבוררות, ובית משפט שלום איננו ערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הרבני.

יתר על כן, לאחר שניתן פסק הדין בבית הדין הרבני, והוגשה בקשה לאישורו, הסכימו הצדדים לאישור פסק הבוררות, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע, בתיק הפ"ב 20179-05-14, אישר את פסק הבוררות בהסכמת הצדדים בתאריך 21/10/14.