ה"פ 39973-03-15 - פסקדין

המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים להורות לה אופן תשלום דמי השכירות בין הטוענים.

הטוען 1 הגיש הודעת פרטים מטעמו וטען, כי בינו לבין הטוען 2, שהם אחים, התנהלה מחלוקת משפטית בבית המשפט לענייני משפחה, וביום 20/10/14 ניתן פסק דין לפיו הסכם המתנה מבוטל, וקיימת חובת השבה בין הצדדים האחד למשנהו, בהתאם לסעיף 54(ד)(1)(2)(3) לפסק הדין.

הטוען 1 טען, כי עפ"י פסק הדין, על הטוען 2 לשלם לו סך של 259,100 ₪, ועל הטוען 1 להשיב לטוען 2 בדרך של קיזוז מחצית מסכום דמי השכירות שנגבו על פי חוזה השכירות מיום 04/05/11.

הטוען 1 טען, כי הטוען 2 לא מילא את חלקו בפסק הדין, ועל כן פתח תיק הוצאה לפועל כנגד הטוען 2 והציג בפני בית המשפט צווי עיקול המופנים למבקשת לגבי הכספים נשוא הבקשה.

הטוען 2 הגיש הודעת פרטים מטעמו וטען, כי בין המבקשת לטוען 1 נרקמה קנוניה כנגדו על מנת לסכל קבלת הכספים המגיעים לו, והמבקשת העלימה את העובדה שמנהל המבקשת חתם ביום 30/01/13 על תצהיר עדות ראשית לבקשת הטוען 1 בתיק שהתנהל בין הטוענים בבית המשפט לענייני משפחה, והמצהיר גם נחקר בחקירה ראשית ונגדית על ידי ב"כ הצדדים.

הטוען 2 טוען, כי לפחות מחודש נובמבר 2014 על פי פסק הדין יש לשלם לו לפחות מחצית מדמי השכירות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה, ובהודעות הפרטים על נספחיהם, אני קובעת כי על המבקשת להעביר את הכספים נשוא הבקשה לידי הטוען 1, באמצעות בא כוחו.

מדובר בפסק דין אשר ביטל את הסכם המתנה, והוא פסק דין חלוט באשר לא הוגש לגביו ערעור.

לעניין טענת הקנוניה, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי קיימת קנוניה בין המבקשת לבין מי מהטוענים.