פרשנות ההסכם - פרשנות מילולית ופרשנות תכליתית

רקע עובדתי

1.המשיבה 1 (להלן – המשיבה) בנתה בנין בן 3 קומות וקומת גג במגרש המצוי ברח' לוין מרישא 17-19 בני ברק, הידוע כתת חלקה 2 בחלקה 642 בגוש 6192 (להלן –הבנין).

המשיב 2 (להלן – המשיב) הוא בעליה ומנהלה של המשיבה.

2.ביום 1.5.13 נחתם הסכם בין המבקשים ובין המשיבה, לפיו רכשו המבקשים מהמשיבה דירה בת 4 חדרים בקומה א' בבנין (נספח 1 לכתב התשובה, להלן – ההסכם, הדירה, בהתאמה).

בעת החתימה על ההסכם, הבקשה להיתר בניה התייחסה לשתי דירות בלבד בקומה א', כאשר הדירה שרכשו המבקשים, בצד המערבי של הקומה, היתה למעשה, על פי התכנון בבקשה, חלק מדירה גדולה יותר בת 7 חדרים.

המשיבה התחייבה לפעול לאישור שינוי תכנית בנין העיר, כך שתתאפשר הקמתן של 4 דירות בקומה א', ולקבלת היתר בניה לדירה שנמכרה למבקשים.

תוקף ההסכם הותנה, לכן, באישור שינוי תכנית בנין עיר ובקבלת היתר הבניה לדירה.

הסעיפים הרלבנטיים לעניין תוקף ההסכם וזכות הצדדים לביטול ההסכם אם לא יאושר השינוי ואם לא יתקבל ההיתר יפורטו להלן.

בנספח א' להסכם (נספח 6א' לתובענה) המפרט, בין היתר, את התשלומים ומועדיהם, נקבע, כי מלבד התשלום הראשון, יתר התשלומים מותנים בקבלת היתר הבניה לדירה.

3.התמורה שנקבעה בהסכם: 1,500,000 ₪.

עם חתימת ההסכם שילמו המבקשים למשיבה 40% מהתמורה, סך של 600,000 ₪ (נספח 1 לתובענה).

ביום 3.9.13 ניתן היתר בניה להקמת הבנין, כאשר בקומה א' מאושרות שתי דירות בלבד (נספח 9 לתובענה).

ביום 19.11.13 שלחה המשיבה דרישה למבקשים לשלם את התשלום השני על פי ההסכם (נספח 7 לתובענה). המבקשים דרשו, בין היתר, לקבל את היתר הבניה המובטח, ובמענה לדרישתם נשלח אליהם ההיתר שהתקבל. בעקבות כך שילמו המבקשים למשיבה את התשלום השני, שעמד באותה עת על כ-300,000 ₪ (נספח 10 לתובענה).

רק לאחר התשלום, פנו המבקשים לבא כוחם עם היתר הבניה שנשלח להם, וזה העמיד אותם על כך שההיתר הינו לשתי דירות בלבד בקומה א', משמע, שעדיין לא התקבל היתר בניה לדירה שנמכרה למבקשים.