ה"פ 39795-08-14 שרון ואח' נ' אויש ואח'

1. בקשה למתן צו מניעה המורה למשיב 5 להימנע מלחלק למשיב 4 את התמורה שהתקבלה במסגרת הליכי מימוש המשכנתא המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה (תיק הוצל"פ 20-03616-12-3) בנוגע לנכס הידוע כגוש חלקה 30063/124-125/13 – דירה בירושלים שבבעלות המשיבים 2-1 וזאת עד למתן פסק דין בתביעה בגדרה מתבקש בית המשפט להצהיר על בטלותו של שטר המשכנתא.

רקע

2. על הנכס נשוא הבקשה רשומה משכנתא ראשונה משנת 2009 עד לסך של 850,000$ לזכותו של המשיב 4. בשנת 2012 נרשמה משכנתא שניה על הנכס לזכות המבקשים עד לסך של 340,000$, לאחר שהמשיב 4 אישר הן את רישום המשכנתא מדרגה שניה והן את הפחתת סכום המשכנתא מדרגה ראשונה לסך של 450,000$. הנכס רשום על שם המשיבים 2-1. במסגרת הליכי ממוש משכנתא שנקטו המבקשים בשנת 2012, מונה המשיב 5 ככונס נכסים לצורך מימוש המשכנתא. ביום 29.1.2014 ניתן צו מכר לטובת המשיב 3 בתמורה לסך של 1,870,000 ₪. ביום 4.5.2014 פנה המשיב 4 ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את סכום החוב שחב לו לטענתו המשיב 1 והמובטח לשיטתו במשכנתא מדרגה ראשונה. מכאן הבקשה הנוכחית.

טענות הצדדים

3. לטענת המבקשים פעלו המשיבים 1 ו-4 יחד בקנוניה במטרה להבריח את הנכס ולהתחמק מתשלום החוב הפסוק למבקשים ואין בנמצא חוב אמיתי אותו חבים המשיבים 2-1 למשיב 4 ואשר בגינו נרשמה המשכנתא. המבקשים מצביעים בהקשר זה על מספר עניינים מהם עולים לטענתם "אותות מרמה" המלמדים על קיומה של קנוניה. ראשית, נכונותו של המשיב 4 להסכים להפחתת המשכנתא שהייתה רשומה לזכותו מסך של 850,000$ לסך של 450,000$ ובאופן המכסה את הערך הריאלי של הנכס. זאת כאשר החוב הלכאורי מכוחו נרשמה המשכנתא הם ארבעה שטרי חוב על סך כולל של 245,000$ בלבד. שנית, במהלך כל התקופה הארוכה בה מתנהל ההליך למימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל נמנעו המשיבים 1 או 4 לספק כל הסבר לגבי מקור החוב, להגיש תצהיר או אסמכתא למקור החוב, או אסמכתא להעברת הכספים. מוסיף וטוען ב"כ המבקשים כי שטרי החוב אשר בגינם נרשמה כביכול המשכנתא אינם מובטחים כלל במשכנתא היות ושטרות אלו נחתמו רק על ידי המשיב 1 ולא על ידי המשיבה 2 שבבעלותה מחצית מהזכויות בנכס. כפועל יוצא המשכנתא לטובתו של המשיב 4 משוללת כל תוקף מעיקרה. לטענת ב"כ המבקשים סכויי התביעה טובים ואף מאזן הנוחות נוטה בעליל לטובת המבקשים. לטענת ב"כ המבקשים העברת הכספים כתוצאה ממימוש הנכס לידי המשיב 4 תעמיד את המבקשים בפני נזק בלתי הפיך שכן מדובר באזרח ארצות הברית, והמבקשים לא יוכלו להיפרע מהחוב שנוצר כלפיהם עד בשנת 2008.

לטענת המשיב 4 יש לדחות את הטענה בדבר "אותות מרמה". המשכנתא נרשמה לטובת המשיב 4 בעקבות הלוואות שניתנו על ידו למשיב 1 בגובה של 245,000$. מלכתחילה הוסכם בין המשיב 4 למשיב 1 על מסגרת הלוואות כולל ריבית בסך של 850,000$ ונכונותו של המשיב 4 להפחית את סכום המשכנתא ל-450,000$ נבעה מכך שזה היה הצפי של סכום ההלוואה בצירוף הריבית אותו בסופו של דבר יצטרך המשיב 1 לשלם לאחר שלא המשיכו הצדדים ביניהם במתן הלוואת מעבר ל-245,000$. כשפנו המבקשים בשעתו משיב 4 בבקשה להפחית את סכום המשכנתא לא ראו בכך "אות מרמה" וכך גם בית המשפט שאישר את רישומה. לטענת ב"כ המשיב 4 לא הומצאו עד כה אסמכתאות על העברת הלוואות כי כל שנתבקש המשיב 4 על ידי לשכת ההוצאה לפועל הוא להמציא אסמכתאות על גובה החוב וזאת עשה באמצעות המצאת שטרי חוב חתומים. אשר להיעדר חתימת האישה על שטרי החוב מציין ב"כ המשיב 4 כי ההלוואות ושטרי החוב נחתמו עוד בטרם נרשמה המשכנתא לטובת המשיב 4 והטענה ולפיה היעדר החתימה על שטר החוב מצד המשיבה 2 פוגמת בתוקף המשכנתא נדונה בהוצאה לפועל ונדחתה. הוגשה הודעה על גובה חובה של המשיבה 2 למשיב 4 וזה צריך לספק לפי תנאי המשכנתא. אשר לטענה בדבר הכבדה טוען ב"כ המשיבים כי נפסק שעצם המגורים בחו"ל אינם מהווים הכבדה של מימוש פסק דין. לטענתו יש גם שהוי בהגשת הבקשה ימים ספורים לפני המועד שנקבע בהוצל"פ לחלוקת הכספים, כאשר "אות המרמה" של הפחתת המשכנתא נעשה כבר בשנת 2011.

דיון

דין הבקשה להתקבל.

הזכות לכאורה

4. על המבקש סעד זמני להראות קיומה של זכות לכאורה או לכל הפחות שהתביעה איננה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה.