ה"פ 39315-06-14 נורי נ' מדינת ישראל ואח' - פסקדין

1.המשיב הגיש נגד המבקשת, בקשה בדרך המרצה למתן פסק- דין הצהרתי, כי למשיב אין כל זכויות בשטח חקלאי בגוש 1641, בגוש 1642 ובגוש 1645 ששטחו כ- 26 דונם (להלן:- "המקרקעין"), השייכים למבקשת וכי אין לדרוש מהמשיב כל תשלום בגין המקרקעין.

המבקשת לא הגישה כתב תשובה ולא התייצבה לדיון שנקבע ליום 20/4/15 ולכן ניתן פסק דין בהעדר התייצבות (כיוון שמדובר בהליך בדרך של המרצת פתיחה, הרי שהמבקשת לא היתה מחוייבת להגיש כתב תשובה ולכן ניתן פסק הדין בהעדר התייצבות).

2.בבקשה שלפניי עותרת המבקשת לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות.

המבקשת תמכה טענתה בתצהיר מזכירת פרקליטות דרום. בתצהיר טענה המזכירה, כי החתימה המופיעה על גבי אישור מסירת דואר רשום מיום 19/08/2014 היא חתימת ידה.

הדואר נמסר ביום 19/08/2014 – בתקופת מבצע "צוק איתן". נוכח המצב הביטחוני באשקלון באותה עת, תפקדה השלוחה באופן חלקי בלבד, ויש קושי כיום לברר מה נעשה עם הדואר שנתקבל. עוד טענה המזכירה כי מעיון בכתב התביעה עולה שבכותרת כתב התביעה רשם התובע שייצוג המדינה בתובענה זו, הינו באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים. ויתכן שבשל כך נשלחו על ידה המסמכים שנתקבלו אל פרקליטות מחוז ירושלים. לדבריה התנהל הליך בין המשיב למדינת ישראל במסגרת ה"פ 33680-08-13 (להלן:- "ההליך הנוסף") בבית משפט המחוזי בירושלים. ההליך נמחק בשל חוסר סמכות מקומית, ייתכן ובשל הליך זה באף נבעה הטעות. מאישור המסירה לא ניתן ללמוד מה נמסר במסגרת הדואר, כתב תביעה או זימון לפיכך יתכן ולא בוצעה המצאה כדין.

לגופו של עניין טוענת המבקשת כי המשיב פעל על מנת להפוך לבעל זכויות החכירה במקרקעין והציג עצמו לפני הרשויות (בכללן רשות המיסים) ככזה. המבקשת טוענת כי המשיב חתם בשנת 1975 על הסכם רכישה להעברת זכויות החכירה במקרקעין מידי החוכר המקורי, מר ששון רג'ואן, לידיו. המשיב שילם מס רכישה עבור המקרקעין וכן המשיב פעל לאורך השנים במטרה להעביר את זכות החכירה במקרקעין על שמו, כפי שאכן קרה בשנת 1992.

3.המשיב מתנגד לבקשה.

לטענת המשיב, הנימוק למחדל שבאי התגוננות ואי התייצבות לדיון מלמד על רשלנותה של המבקשת.

לגופו של עניין, המבקשת לא הצליחה להצביע על נימוקי הגנה בבקשה ובתצהיר, המבקשת לא הציגה חוזה חכירה ע"ש המשיב ואף לא אישור העברת זכויות במקרקעין על-שמו.

כמו כן, אין בהסכם שערך המבקש עם רג'און ולא בתשלום מס הרכישה כדי להקנות למשיב זכויות במקרקעין כלפי המבקשת. המבקשת צרפה לבקשה, כתב תשובה שהוגש במסגרת ההליך הנוסף שהתקיים בין הצדדים, והמשיב מתנגד לכך.

4.לאחר שקראתי את כתבי הטענות מטעם הצדדים, החלטתי לדון בבקשה ללא קיום דיון.

ראשית לטענה בדבר ביטול פסק הדין מחובת הצדק, שלגביע טוענת המבקשת, כי ספק אם היתה המצאה של כתב התביעה לידיה.

אין ספק, כי כתבי בי הדין הומצאו לידי המבקשת והלוא הומצא אישור מסירה בדבר המצאתם. על פי נט המשפט, בוצעה המצאה של ההזמנה לדיון לידי המבקשת. אמנם, בוצעה המצאה של ההזמנה לדיון לסניף ירושלים בפרקליטות, כפי שנרשם בכתב התביעה, אלא ששעה שלאחר המצאתו, לא דאגה הפרקליטות לעדכן את התיק בדבר הכתובת הנכונה, אין לה לבוא בטענות אלא אל עצמה.לא ברורה

5.מכאן, לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. הלכה היא, כי בשעת דיון בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בלבד, על בית המשפט לשקול שני שיקולים: האחד, הנימוק למחדל שבאי התגוננות במועד והשני סיכויי ההגנה, כאשר לנימוק השני יינתן משקל כבד יותר.