ה"פ 37491-11-13 דקדוקי ואח' נ' רכב עומרי טרייד אין בע"מ ואח' - פסקדין

המשיבה 2 ובעלה נטלו מהמשיבה 3 הלוואה לצורך רכישת מכונית, ולהבטחת פרעון ההלוואה משכנו את המכונית לטובתה. המשכון נרשם במשרד הרישוי מיד עם רישום הבעלות על שם המשיבה 2. מספר ימים לאחר יצירת המשכון, וטרם רישומו במרשם המשכונות, מכרה המשיבה 2 את המכונית למבקשת, אשר לטענתה רכשה אותה בתנאי תקנת השוק.

האם זכותה של המבקשת גוברת על זכותה של המשיבה 3, בעלת המשכון? זו השאלה המצריכה הכרעה בתובענה שלפניי.

רקע עובדתי

בתאריך 3.9.13 חתמו המשיבה 2 (להלן:"המוכרת") ובעלה עכאוי ראיק (להלן:"ראיק") על הסכם הלוואה ומשכון עם המשיבה 3 (להלן:"המשיבה"). במסגרת אותו הסכם, קיבלה המוכרת מהמשיבה הלוואה בסך 100,000 ₪ לצורך רכישת רכב מסוג יונדאי מ.ר. 17-624-11 (להלן:"הרכב").

להבטחת קיום התחייבויותיה של המוכרת כלפי המשיבה, משכנה המוכרת את כל זכויותיה ברכב, לטובת המשיבה, במשכון מדרגה ראשונה וללא הגבלה בסכום (נספח א' לתצהיר המשיבה).

בתאריך 10.9.13 נרשם הרכב על שם המוכרת במשרד הרישוי, ובאותו היום נרשם, במשרד הרישוי, שעבוד על זכויותיה לטובת המשיבה. לאחר רישום השעבוד לטובתה, העבירה המשיבה למוכרת, ביום 11.9.13 סך של 100,000 ₪ לצורך רכישת הרכב.

המוכרת שעבדה לטובת המשיבה גם את פוליסת הביטוח של הרכב.

רישום המשכון ברשם המשכונות נעשה מאוחר יותר. לטענת המשיבה, נשלחה הודעת המשכון אל רשם המשכונות עוד ביום 15.9.13 אך, ככל הנראה, בשל חופשת חג הסוכות נרשם המשכון במרשם המשכונות רק ביום 7.10.13.

לטענת המבקשים, במהלך חודש ספטמבר 2013 פנה המבקש למגרש הרכבים שבבעלות המשיבה 1, שם פגש בראיק, מנהל המשיבה 1 ובעלה של המוכרת, אשר הציע לו לרכוש את הרכב. לטענת המבקשים, הוסכם בין הצדדים כי בתמורה לרכב יעבירו המבקשים למשיבה 1 את הרכב שבבעלותם מסוג שברולט, ובנוסף ישלמו סך של 70,000 ₪. לטענת המבקש, הכיר את בעל המגרש כסוחר רכב גם מעסקאות קודמות שעשה עמו.

הסכם בין המבקשת למשיבה 1 נחתם ביום 20.9.13 (נספח ד' לתצהיר המבקש).