ה"פ 36760-01-15 יפת ואח' נ' קופילד בע"מ

בקשה למתן צו ארעי לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. הבקשה הוגשה במסגרת המרצת פתיחה שהגישו המבקשים, בה התבקשו סעדים הצהרתיים שונים שעניינם הסכם הלוואה שנחתם בין המבקשים לבין המשיבה ביום 6.12.12 ונספחים לאותו הסכם. בין היתר מבוקש להצהיר כי המשיבה הפרה את הסכם ההלוואה, כי הוראות שונות בהסכם זה בלתי חוקיות וכי הן מנוגדות לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג 1993 (להלן: "חוק הלוואות חוץ בנקאיות").

במסגרת הסכם ההלוואה חתמו המשיבים על משכנתא לטובת המשיבה, אותה היא מבקשת לממש כעת בהוצאה לפועל ובקשר לבקשת מימוש זו, הוגשה בקשת העיכוב.

בקשה לעיכוב ההליכים נדונה זה מכבר בהוצאה לפועל במסגרת בקשת המשיבה למינוי כונס נכסים לצורך מימוש המשכנתא. כבוד הרשמת נועה רגב דנה בבקשה במעמד הצדדים ביום 18.2.15 וקבעה כי מאחר והחייב (לענייננו, המבקשים) הציע לשלם 2.4 מיליון ₪ לזוכה (המשיבה), אם יפקיד החייב סכום זה, הליכי מימוש המשכנתא יעוכבו. בהיעדר הפקדה נקבע כי ימונה כונס נכסים בהחלטה נפרדת. על אף שהסכום לא הופקד טרם מונה כונס נכסים, ככל הנראה בשל הבקשה שהגישו המבקשים במסגרת המרצת הפתיחה.

טענת המבקשים היא כי נוכח טענותיהם הטובות בהמרצת הפתיחה, גבוהים סיכוייהם לזכות בה. כמו כן טוענים המבקשים כי סירוב המשיבה להיעתר להצעתם לשלם לה 2.4 מליון ₪ תמורת הסרת המשכנתא (והותרת יתרת הסכום השנוי במחלוקת להכרעת בית המשפט) נעשית בחוסר תום לב. בנוסף טוענים המבקשים כי ייגרם להם נזק כבד ובלתי הפיך אם לא יעוכבו הליכי מימוש המשכנתא, באשר הנכס עליו רשומה המשכנתא הוא נכס יחיד שהתקבל בירושה. מכל הטעמים האלה סבורים המבקשים כי יש להיעתר לבקשתם.

המשיבה מתנגדת לבקשה ממספר טעמים. לטענת המשיבה קיים מעשה בית דין בינה לבין המבקשים, נוכח מחיקת המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המבקשים בבית המשפט המחוזי (ה"פ 55759-09-14). כמו כן טוענת המשיבה כי עניינם של המבקשים נדון על ידי רשמת ההוצאה לפועל וככל שלא היו שבעי רצון מהחלטתה, היה עליהם לערור על החלטה זו ולא להגיש בקשה זהה לבית משפט השלום. המשיבה אף טוענת כי המבקשים נוהגים בחוסר תום לב, כשאינם חושפים בפני בית המשפט את מלוא ההליכים שניהלו עד כה ואף בפני רשמת ההוצאה לפועל לא חשפו את העובדה כי ניהלו הליך בבית המשפט המחוזי.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי ההליך שנקטו המבקשים (המרצת הפתיחה) חורג מסמכותו העניינית של בית משפט זה, באשר שווי החוב שהמשיבה ביקשה לממש בגינו את המשכנתא עולה על 2.5 מיליון ₪. כמו כן טענה המשיבה כי טענות המבקשים שעניינן חוק הלוואות חוץ בנקאיות כבר נשללו על ידי בית המשפט המחוזי באותו הליך.

דיון והכרעה

אינני מקבלת טענת המשיבה כי קיים מעשה בית דין בסוגיות העולות בבקשה מכוח פסק הדין בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי מחק את ההליך בו פתחו המבקשים מחוסר מעש, לא התקיים כל דיון בהמרצה ועל כן פסק הדין בבית המשפט המחוזי אינו מקים מעשה בית דין.

אשר לסמכות העניינית, הביע בית המשפט המחוזי עמדה כי הסעד היחיד שהתבקש בהליך בפניו ואשר נתון לסמכותו העניינית היה סעד של ביטול מימוש משכנתא, בעוד שיתר הסעדים דווקא לפי שוויים הכספי, נתונים לבית משפט השלום. אף כי הדברים שנאמרו בעניין זה אינם מהווים הכרעה שיפוטית, וודאי שאין הם תומכים בטענת המשיבה בדבר היעדר סמכות עניינית לבית משפט זה. בהליך הנוכחי, לא התבקש סעד של ביטול מימוש המשכנתא, אשר נתון לסמכותו של בית המשפט המחוזי .