ה"פ 35913-02-15

תובענה למתן צו עשה המחייב את המשיב להעביר על שם המבקש בלשכת רשום המקרקעין את הזכויות בחנות הידועה כחלקת משנה 249/7 בגוש 6361 בפתח תקוה, לחייב את המשיב לחתום על כל המסמכים הנדרשים לרשויות המס ולצורך העברת הזכויות בלשכת רשום המקרקעין, ולמנות את ב"כ המבקש ככונס נכסים למטרת העברת הזכויות כמבוקש.

רקע התובענה הינו טענת המבקש להסכם למכירת החנות שנחתם בין הצדדים ביום 20.3.98. מאז, כך טוען המבקש, נעלם המשיב, סכום המכר אמנם לא שולם (למעט סך של 3,000 $) כשהמשיב מתנה את השלמת העיסקה בתשלום דמי שכירות בגין התקופה בה החזיק המבקש בנכס, בלא ששילם דבר.

תמצית טיעוני המשיב היא, כי המבקש לא רכש את החנות, אלא הפר כלפי המשיב את הסכם השכירות שנחתם עימו בהפרות יסודיות, תוך שעושה הוא שנים רבות שימוש במושכר ומנהל את עסקו שם בלא לשלם דבר מאז שנת 1998 ועד היום, בעושר ולא במשפט ובניצול המשיב - אדם קשיש שבריאותו רופפת. ההסכם אליו מתייחס המבקש הינו "הסכם אופציה" ולא הסכם מכר, שהוגבל ל- 6 חדשים ואשר נושא בחובו תנאי מתלה שלא התקיים, שגם עליה ויתר המבקש מסיבות אישיות בפגישה שנערכה בינהם אף טרם חלוף ששת החדשים. בכל מקרה, הפר המבקש, כך טוען המשיב, את ההסכם הפרה יסודית ועל כן אין לו עוד תוקף מחייב.

להשלמת התמונה יצויין, כי בעניין הנדון התנהלו שני דיונים משפטיים – האחד תובענה שהגיש המשיב לבית משפט השלום בפתח תקווה לפינוי וסילוק יד המבקש (ת.א. 1932-03-11) ותובענה שהגיש המבקש לבית משפט זה למתן סעד דומה למבוקש בתיק דנן (ה.פ. 11679-06-11), אשר הטיפול בה עוכב עד להכרעת בית משפט השלום בשאלת תקפותו של ההסכם. כן נוהל הליך גישורי בין הצדדים שהניב הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, אשר בוטל בהחלטה מאוחרת שניתנה בבית משפט השלום ביום 2.4.14 על רקע טעות עובדתית שהיותה יסוד להסכם הגישור. בעקבות האמור חידשו הצדדים תביעותיהם, הן לבית משפט השלום (ת.א. 64625-09-14) והן לבית משפט זה – היא התביעה נושא הנדון.

בישיבה שהתקיימה לפני ביום 2.7.15, הגיעו הצדדים להסכמה שעיקרה מכר החנות בתמורה לתנאים שהוסכמו בינהם (ואשר עותק ממהסכם המפורט אליו הגיעו הוגש ביום 14.7.15 לתיק בית המשפט), תוך שהמחלוקת היחידה שנותרה פתוחה היא שאלת שכר הדירה שמיום הסכם הגישור (9.7.13) ועד יום 9.7.15, כששכר הדירה החודשי המוסכם הינו 2,000 ₪ לחודש. בנקודה זו הסכימו הצדדים כי ינתן ע"י בית המשפט פסק דין לפשרה ובלא צורך במתן נימוקים, זאת בהתאם לסמכות המוקנית לו עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נ"מ) תשמ"ד 1984.

הבוקר הונחה לפני הסכמת הצדדים ואישורם למתווה המוסכם ובקשתם למתן פסק דין.

ניתן איפוא תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם שהוגש לתיק ביום 14.7.15.

באשר לשכר הדירה, לאחר שעיינתי איפוא בכלל החומר שהונח לפני בתיק זה ובהנתן מהות התשלום, הנני קובע את שכר הדירה לתקופה הנדונה לסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.