דחיית טענת "non est factum" (לא נעשה דבר) - פסקדין

פתח דבר

1. המבקשת היא "חייבת" במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כאשר המשיב הוא ה"זוכה". המבקשת הגיעה להסדר פשרה עם המשיב, במסגרת הליך משפטי אותו נקט המשיב וזאת כבר בשנת 2012.

    

   המבקשת חתמה על הסכם הפשרה בקונסוליה הישראלית בבוסטון, ארה"ב. חתימה זו באה לאחר שהיתה בדין ודברים עם המשיב, ולאחר שהתחוור לה מאחד מהערבים לחובה כי המשיב פנה אליו.

    

   כעת, כארבע שנים לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה טוענת המבקשת כי לא ידעה על מה חתמה, כי לא ידעה שמדובר בהסכם פשרה, כי היא סובלת מהפרעות חרדה עם התקפי פניקה ותגובות דכאוניות למצבי דחק. בשל אלה וכן בשל עוד המפורט בבקשה – עותרת המבקשת למעשה לביטול פסק הדין בתביעה כנגדה ולביטול הסכם הפשרה.

    

2. המבקשת בחרה להגיש התובענה בדרך של המרצת פתיחה ולאחר דיון ועיון במסמכים הגיעה העת ליתן פסק דין.

    

העובדות הדרושות לענייננו 

1. המבקשת עלתה לארץ מדרום אפריקה בשנת 1976. במהלך תקופה זו, כ-40 שנים, היא גרה בישראל, להוציא תקופה בת מספר שנים במהלכה עברה לגור בארה"ב מטעמים כלכליים.