ה"פ 35190-01-15ברנס פז נ' משרד המשפטים ואח'

לפני בקשת המבקש לסילוק על הסף של התביעה לסעד הצהרתי שהוגשה, בין היתר, נגדו.

המשיבה הגישה תביעה לסעד הצהרתי במסגרתה מתבקש בית המשפט להצהיר כי שטר העברת המניות ללא תמורה הינו בטל ומבוטל מכוח זיוף השטר וכן מהטעמים ששטר העברת המניות נעשה ונחתם שלא כדין שכן המשיבה מעולם לא חתמה עליו.

בתביעה טוענת המשיבה כי המבקש, עורך דין במקצועו, "נתן הכשר למהלך זה עת התעלם הוא מהמסמך המזויף, שהוצג בפניו ע"י 4, והגדיל לעשות עת אישר מסמך מזויף זה כהעתק נאמן למקור, ובכך אפשר לחבורת נוכלים זו, להעלים המסמך המקורי למקרה של עירוב משטרה, אשר מסמך זה אמור להפלילם" (ס' 10 לכתב התביעה).

בהמשך נטען כלפי המבקש כי הוא מכיר את המשיבה שנים רבות וכן את פרטיה וכן את כתב ידה "ולמרבה הפליאה משיב 8 (המבקש – התוספת שלי – א.ב.) נותן הכשר למסמך מזויף, ומכשיר אותו תחת ידו".

באשר לסעד המבוקש ביחס למבקש טוענת המשיבה כי מאחר והלה מכחיש המיוחס לו, הרי שאם ימצא כי בדין הוגשה התביעה "יהא חובה על בית המשפט הנכבד למצות הדין גם כלפי משיב 8 (המבקש – התוספת שלי א.ב.), לרבות חיובו בהוצאות ראיות".

בבקשה טוען המבקש, בנוסף להכחשת המיוחס לו, כי לא מבוקש נגדו כל סעד אופרטיבי ועל כן, בין היתר, דין בקשתו להתקבל. ויודגש- הבקשה הינה לסילוק על הסף כאשר המבקש אינו מבחין בין סעד של מחיקה על הסף או דחייה.

המשיבה, בתשובתה, מפנה לתביעה העיקרית ותו לא.

משכך, עותר המבקש לקבלת בקשתו ולו מהטעם שאין כל התייחסות עניינית לטיעוניו בבקשה זו.

המלומד גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה כותב כי בית משפט מוסמך לדחות התביעה על הסף גם ביוזמתו.