ה"פ 33920-03-16 מוריוסף נ' מוריוסף ואח'

המבקשת פנתה בתובענה למתן פסק דין הצהרתי ולפיה התבקש בית המשפט להצהיר כי המיטלטלין המצויים בדירה ברחוב מ"ג המעפילים 1237/10, דימונה (להלן: "הדירה"), הם בבעלותה.

לבקשה צורף תצהירה של המבקשת כתמיכה לבקשה, ואילו להמרצת הפתיחה צורפה רשימת המיטלטלין כנספח א' לתובענה.

המשיב מס' 1 הוא בנה של המבקשת, שככל הנראה חייב בתיקי הוצאה לפועל שונים.

בהחלטתי מיום 16.3.16 הענקתי אפשרות לכל אחד מן המשיבים להודיע האם בדעתו להתנגד לבקשה, והאם הוא חפץ כי ביהמ"ש יקבע דיון בבקשה.

עוד נקבע בהחלטה: "מובהר כי משיב שלא ימסור הודעה כאמור, ייחשב כמי שהשאיר את המחלוקת לשיקול דעת בית המשפט, ובמקרה כזה אפשר כי יינתן פסק דין על יסוד האמור בהמרצת הפתיחה לבדה, ללא צורך בהזמנת הצדדים לדיון".

בהחלטתי מיום 1.6.16 סקרתי את העובדה כי המשיבים 4,5,6,8,10 מסרו הודעה כי הם מותירים ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של ביהמ"ש, וכי בהעדר תגובת המשיבים 1,3,7 חרף העובדה כי קיבלו ההחלטה כדין, אני רואה בהם כמי אשר ביקשו להותיר הסעד לשיקול דעתו של בית המשפט, כפי תוכן החלטתי מיום 16.3.16.

נוכח זאת, הוריתי למבקשת להמציא אישור מסירת החלטתי מיום 16.3.16, לידי המשיבים 2 ו-9, על מנת שניתן יהא לבחון עמדתם ביחס לבקשה.

מעיון בתיק עולה כי בפרק הזמן שחלף בינתיים הוגשה לתיק ביהמ"ש תגובת המשיב 2, במסגרתה הותיר זה האחרון את ההכרעה בסעד המבוקש לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

בה בעת, נסרק לתיק ביהמ"ש אישור מסירת החלטתי לידי המשיב 9. מאחר שהמשיב 9 ביכר שלא למסור תגובתו לבקשה, אני רואה בו כמי אשר ביקש להותיר הסעד לשיקול דעתו של בית המשפט.