יונתן מלמד נ' חלי גרנטשטיין (ברנדר) ואח'

תביעה לאכיפת זכרון דברים מיום 21.8.1995, לפיו מכרו הנתבעים לתובע את הזכויות במגרש מספר 91 חלק 1 לפי תכנית מפורטת מס' צש/במ/22/6/ 17א' בגוש רשום 8011 חלקה 2 (בחלק) בשטח של 500 מ"ר בישוב צור משה, הרשום ברשות מקרקעי ישראל בתיק מס' 52523601א' (להלן: "זכרון הדברים" ו"המגרש" בהתאמה). 

מבוקש איפוא להצהיר, כי התובע זכאי להרשם ברמ"י כבעל זכויות החכירה המהוונות במגרש ובבית הבנוי עליו.

תמצית טענות התובע היא, כי המדובר בזכ"ד שנערך בין הצדדים שהם קרובי משפחה, אשר החליטו, לעשות הסכם בינהם, לא לדווח עליו, ולהשלימו רק לאחר בנית הבית על ידי התובע.

להשלמת התמונה יצויין כי בין הצדדים נוהלו תביעות הדדיות בעבר (ת.א. 1295/04 בימ"ש מחוזי ת"א; ה"פ 13104-06-12 בימ"ש מחוזי מרכז). במסגרת הנ"ל חייב ביהמ"ש את התובע בתשלום שכ"ט 12,000 ₪. לטענת התובע מששילם את הסך האמור תמו בכך חובותיו ואין יסוד לטענת הנתבעים לקבלת פיצויים בגין הוצאות ועגמת נפש עקב אי תשלום מס השבח, ובכל מקרה, טענת הנתבעים לפיצוי אינה מאיינת חובתם להעברת הזכויות על שמו.

תמצית טענות הנתבעים היא, כי בידם זכות עכבון על זכות החכירה הרשומה על שם הנתבעת 1. בין הצדדים סכסוך רב שנים בשל רצון התובע להזיק לנתבעים. התובע גרם לנתבעים באי תשלום מס השבח נזקים רבים בשל נקיטת הליכי הוצל"פ, הנתבעת 1 הפכה להיות חייבת מוגבלת באמצעים, משכורתה ומטלטלין בביתה עוקלו, בעלה עזב את הבית והיא הפכה לחייבת רדופה. נזקיה של הנתבעת מוערכים על ידה בסך של 217,586 ₪, בגין מס שבח ששולם ביתר, קבלת הלוואות מבנקים לתשלום חלקו של התובע, שכ"ט עו"ד והוצאות ששולמו ועגמת נפש. באשר לסך 12,000 ₪, עוסק הוא לטענת הנתבעים רק בהוצאות בגין אותה תביעה, הא ותו לא.

במסגרת ישיבה שהתקיימה לפני ביום 14.11.17 ונוכח תביעותיהם הכספיות ההדדיות של הצדדים לרבות אלה שלא באו לידי ביטוי בכתבי הטענות שהוגשו על ידם, ועל מנת לחסל אחת ולתמיד את כלל מחלוקות הצדדים, הגיעו הם להסכמה, כי בכפוף לסכום כספי שיפסק על ידי בית המשפט לפשרה ובלא צורך במתן נימוקים בהתאם לסמכות המוקנית לו עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נ"מ) תשמ"ד 1984, יחתמו הנתבעים על כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות על שם התובע וביצועה.

עוד הוסכם כי התשלומים המחויבים בגין המצאת האישורים האמורים עפ"י זכרון הדברים המקורי (לרבות היטלי השבחה, רמ"י, רשות מקומית) יחולו על התובע, הכל כאמור בהסכמתם שקיבלה תוקף של החלטה בפרוטוקול הדיון.

הוסכם כי הסכום שיפסק ע"י ביהמ"ש לפשרה, יקבע לאחר הגשת טיעוני הצדדים. טיעונים אלה אכן הונחו בפני, בהם הרחיבו הצדדים בעיקר בדבר החיובים להם הם טוענים, כל צד לשיטתו.

לאחר שעיינתי איפוא בטיעוני הצדדים על נספחיהם ובכתבי הטענות ובנספחיהם, הנני מחייב את התובע, לשלם לנתבעים סך של 50,000 ₪ לסילוק מלא ומוחלט של כלל התביעות ההדדיות. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה מלאים כחוק עד למלוא התשלום בפועל.

כן הנני נותן תוקף של פסק דין ליתר הסכמות הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 14.11.16.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהמצאת פסק הדין.

המזכירות תמציא עותק פסה"ד לב"כ הצדדים.