ה"פ 32814-10-14 מרדכי ואח' נ' לשכת רישום מקרקעין - ירושלים - פסקדין

לאחר עיון בהמרצת הפתיחה על נספחיה, ומשהמשיבה לא הגישה כתב תשובה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להעניק סעד הצהרתי המורה כי הגב' לאה בואזיז לבית אזולאי ז"ל שנשאה בחייה תעודת זהות שמספרה **** (להלן: "המנוחה"), היא אותה הגב' לאה אזולאי נושאת דרכון צרפתי שמספרו **** הרשומה כבעלת מחצית מזכות הבעלות בנכס הידוע כגוש 30106 חלקה 75 תת-חלקה 2 בירושלים (להלן: "הנכס") והיא "בועזיז לאה לבית אזולאי, ת.ז. ***, הרשומה כבעלת המחצית השניה של הזכויות בנכס.

מנסח הרישום שהוגש עולה כי מחצית מהזכויות בנכס רשומות מיום 22.7.1976 על שם הגב' לאה אזולאי שזוהתה על ידי דרכון צרפתי שמספרו *** ומחצית מהזכויות בנכס רשומות מיום 29.7.1996 על שם הגב' בועזיז לאה לבית אזולאי, תעודת זהות ***. על פי הרישום הועברה המחצית השניה של הזכויות בנכס לידי הגב' בועזיז מכח צוואה. עוד נרשם בנסח "הערות: תעודת זיהוי צרפתית – ***".

אין חולק, וכך עולה גם מתמצית הרישום ממרשם האוכלוסין מיום 27.4.08 ומאישור מינהל האוכלוסין מיום 18.11.2013, כי הגב' לאה בואזיז המנוחה נשאה בשעתו את מספר הזהות *** עת ניתן לה המעמד של תושבת ארעית, ובמקומו הוענק לה מספר הזהות *** לאחר קבלת מעמד קבע. כך עולה גם מתעודת "בירור פרטים על נוסע", ממנה עולה כי במהלך שנים ארוכות לאחר עלייתה ארצה נשאה המנוחה את מספר תעודת הזהות הקודם ***, וכי במועד מאוחר יותר זכתה למספר תעודת הזהות הקבוע (על פי תצהיר מתנה שערכה בחייה עולה כי המספר החדש הוענק לה רק ביום 11.7.2005, וכי עד לאותה עת היתה אזרחית של מדינת צרפת). עוד עולה מהמסמכים שצורפו לבקשה כי מספר הדרכון הצרפתי שנשאה המנוחה השתנה בכל מספר שנים, עם הנפקת דרכון חדש חלף הקודם (מתעודת בירור פרטים על נוסע ניתן ללמוד לפחות על חמישה מספרים שונים של דרכון צרפתי שנשאה המנוחה משנת 1987 ואילך; ברישומים המוקדמים יותר לא נרשם מספר הדרכון הזר).

למרבה הצער אין בידי משפחתה של המנוחה העתק מהדרכון שנשאה בשנת 1976. לפיכך לא עלה בידם לשכנע את המשיבה כי המנוחה היא אותה "אזולאי לאה, דרכון צרפתי ***שזכויותיה בנכס נרשמו במרשם בשנת 1976. על אף זאת נראה שהראיות שהציגו המבקשים די בהן כדי להוכיח עובדה זו במאזן ההסתברויות, ואף באמת מידה מחמירה יותר. אין חולק ששם נעוריה של המנוחה היה אזולאי, שהיא היתה אזרחית צרפתית, ושהיא ירשה מחצית מהזכויות בנכס מבעלה המנוח ונרשמה לאחר מכן כבעלת מחצית מהזכויות תוך ציון כי ברשותה גם תעודת זיהוי צרפתית. מכלול עובדתי זה מצביע באופן ברור על המסקנה לפיה מי שנרשמה כבעלת מחצית מהזכויות בנכס מכח פטירת בן זוגה, היא גם זו הרשומה משנת 1976, תחת שם זהה ולאומיות זהה, כבעלת המחצית השניה של הזכויות בנכס.

לנוכח כל האמור לעיל, ניתן בזה סעד הצהרתי כפי שנקבע לעיל.